מקור אנרגיה בלתי צפוי לעזרת חיילי החי"ר

This post is also available in: English (אנגלית)

סוללות צבאיות צריכות לעמוד בתנאי טמפרטורה גבוהים, לספק עוצמה גבוהה ודחיסות אנרגיה ארוכה, ולהיות בטוחות בסביבה בליסטית. סוללות הליתיום-יון הקובנציונליות אמנם מהוות מקור כוח מסחרי יעיל, הן אינן בטוחות בסביבה בליסטית. הציוד האלקטרוני הרב של החייל העכשווי עשוי לקבל אנרגיה מדור חדש של סוללות.

סוללות בסביבות קיצוניות הן מוקד התוכנית שמקדמת מעבדת המחקר של צבא ארה"ב, ARL, בשיתוף עם המרכז לחקר סוללות קיצון, CREB, באוניברסיטת מרילנד.

שיתוף הפעולה הזה הוביל לפיתוח אלקטרוליט מבוסס-מים. הסוללה המכילה מים יכלה במקור לחולל 2.4 וולט, אך מגבלה זו הוגדלה למעבר ל-4 וולט. תוכנית לפיתוח טכנולוגיית תגובה מהירה המתבססת על מספר שיתופי פעולה מיועדת לפתח סוללה גמישה, ניתנת להתאמה ובלתי דליקה. "אנו מקווים שהסוללה תשנה את הדרך בה מטעינים את מכשירי החייל, הודות לגמישות ויכולת ההתאמה שלה", טוענת סינת'יה לונדגרן, מנהלת ענף אלקטרו-כימיה ב-ARL. "אנחנו לא מוגבלים ללבנה שמונחת על צידה או מול החייל". היא צופה כי בהמשך החוקרים יצליחו לפתח סוללה רב-תפקודית או אפילו דואלית, כאפוד שמספק כוח.

לפי afcea.org, האלקטרוליט המבוסס על מים מונע את הסכנה של התפוצצות הסוללה. כאשר סוללות רגילות בעוצמה גבוהה נטענות יותר מידי או פחות מידי, האלקטרודות שלהן משחררות רדיקלי חמצן שמגיבים עם הממס הדליק הרגיש שבאלקטרוליט וגורמים להתלקחות אש, היא מסבירה. אבל האלקטורליט של סוללת המים לא יגיב עם רדיקל החמצן, כך שלא תפרוץ אש.

גודל ומשקל הסוללה דומים לאלה של סוללה רגילה.

לאחרונה, הצליחו לנסות קונפיגורציה של הסוללה על גבי פלטת האפוד של החייל, אבל זה לא עבד, מציינת לונדגרן, לכן העבירו את הסוללה לתיק הגב של החייל. אך מיקום זה דרש מהחייל להסתייע בחייל נוסף. השיקול כעת הוא להציב אותה בצידו של האפוד, היא מספרת.

"אחד היתרונות הגדולים של סוללת המים הוא שהיא לא זקוקה להרבה אריזה, היא עמידה לפגיעה ונדרש רק לעטוף אותה באריג דמוי קבלר".

כעת צופים שסוללות המים יספקו לחיילים אנרגיה, ובהמשך אף ישודרגו כשהטכנולוגיה תתקדם.