הפיתרון שיהפוך את אמסטרדם לעיר חכמה

הפיתרון שיהפוך את אמסטרדם לעיר חכמה

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

כרבע משטחה של אמסטרדם מכוסה מים, עם 165 תעלות שנמתחות לאורך רחובות העיר. טכנולוגיות אוטונומיות עשויות לחסוך זמן, עלויות ואנרגיה ולשפר את התנועה בעיר. חוקרים מ-MIT מפתחים צי של סירות רובוטיות אוטונומיות מרובעות, המצוידות בחיישנים, מיקרו-בקרים, אמצעי דחיקה, מודולי GPS, מצלמות ואמצעי חומרה נוספים – שיספקו ניידות חכמה במים במטרה להקל על עומס התנועה בתעלות העיר.

פיתרון זה של מודל העיר החכמה יכלול את הסירות הרובוטיות שישייטו לאורך התעלות במטרה להעביר סחורות ואנשים, לאסוף אשפה, או יתכנסו יחד כדי ליצור מדרגות וגשרים צפים.
כדי לממש חזון זה, העניקו החוקרים של MIT יכולות חדשות לצי הסירות הרובוטיות שלהם – שנמצאות בפיתוח במסגרת פרויקט מתמשך – שיאפשרו להם לאתר אחת את השניה ולהתחבר זו לזו, ואף לנסות שוב לבצע זאת במקרה שייכשלו.
פרויקט Roboat מתנהל בשיתוף עם המכון לפתרונות עירוניים מתקדמים של אמסטרדם (AMS).
המטרות הן ליצור יחידות שמספקות תחבורה במים לפי דרישה ולהשתמש ביחידות הרובוטיות כדי ליצור אוטומטית מבני "פופ-אפ" כגון גשרים להולכי רגל, במות להופעות ואף שווקי מזון. באותו אופן ניתן יהיה לפרק את המבנים בזמנים מוסכמים ולחבר אותם שוב לצורך פעילויות שונות. יחידות ה-Roboat יוכלו לשמש גם כחיישנים מהירים לצורך השגת נתונים על תשתיות העיר, איכות האוויר והמים ועוד.
החוקרים בחנו את טכניקת ההתחברות בבריכת שחיה ובנהר צ'ארלס, בו המים סוערים יותר. בשני המקרים הספינות הצליחו להתחבר תוך כ-10 שניות, מנקודת התחלה של מרחק 1 מ', או הצליחו לאחר כמה נסיונות.
באמסטרדם השיטה תוכל לשמש במיוחד לאיסוף אשפה בלילה. הסירות הרובוטיות יוכלו להפליג סביב התעלה, לאתר ולהתחבר לפלטפורמות של מיכלי אשפה, ולהעביר אותם למתקני האיסוף.
כל סירה רובוטית מצוידת במנגנוני התחברות, כולל רכיבי שקע וכדור, מכל צדדיה. הכדור, שדומה לכדור בדמינטון, הוא בצורת קונוס, בעל גוף מגומי עם כדור מתכת בקצה. השקע הוא משפך רחב שמוביל את הכדור לקולטן. בתוך המשפך פועלת קרן לייזר שמתפקדת כמערכת אבטחה המאתרת את כניסת הכדור לקולטן. מהלך זה מפעיל מנגנון עם שלוש זרועות שנסגר סביב הכדור ותופס אותו, ובו זמנית שולח אות לשתי הסירות כי ההתחברות בוצעה, כך לפי דיווח של news.mit.edu.
מבחינת התוכנה, הסירות פועלות על בסיס ראיית מחשב וטכניקות בקרה. כל אחת מצוידת במערכת LIDAR ובמצלמה, כך שהן יכולות לנוע אוטונומית מנקודה לנקודה לאורך התעלות. כל תחנת עגינה, בדרך כלל סירת roboat נייחת, כוללת גליון נייר המודפס בתג מציאות רבודה – AprilTag – בדומה לקוד QR. תגים אלה שנמצאים בדרך כלל בשימוש בישומים רובוטיים, מאפשרים לרובוטים לאתר ולחשב את עמדתם התלת-מימדית המדויקות והכיוון שלהם ביחס לתג.
המצלמות והתגים ממוקמים באותם מקומות במרכז הסירות הרובטיות. כאשר הסירה שבתנועה נמצאת במרחק 1-2 מ' מהסירה הנייחת, המערכת מחשבת את מיקומה ואת הכיוון שלה לעבר התג.