מערכת בקרה אחת לכל הכלים הבלתי מאוישים

This post is also available in: English (אנגלית)

מערכות הבקרה של כלים בלתי מאוישים דורשות מרחב, וזה בדיוק מה שחסר על גבי ספינות של חיל הים האמריקאי. בין אם מדובר בנושאת מטוסים או בפריגטה, לא ניתן להציב על כלי שיט תחנות בקרה קרקעיות עבור חמישה או שישה סוגים שונים של כלי רכב בלתי מאוישים.

מערכת משותפת חדשה לבקרה קרקעית של כלים בלתי מאוישים פותחה לאחרונה על ידי Raytheon. היא משתמשת בתחנת עבודה בודדת, מאובטחת מבחינת סייבר, כדי לתפעל את כל המערכות הבלתי מאוישות בהן משתמש הצי האמריקאי (UxS). מדובר במערכות בלתי מאוישות על ספינות, מתחת למים ובאוויר. מערכת דומה כבר נמצאת בשימוש חיל הים האמריקאי עבור המסוק הבלתי מאויש Fire Scout.

מערכת הבקרה הקרקעית המשותפת של ריית'יון משתמשת בארכיטקטורה פתוחה מודולרית שמנצלת את תקן ה-UCS – בקרת כלי טיס בלתי מאוישים, דבר שמאפשר לחיל הים האמריקאי להוסיף במהירות מאפיינים חדשים, לבטל פיתוחי תוכנה מיותרים, למחזר שירותי תוכנה משותפים, לחזק את התמיכה במוצר ולצמצם עלויות. המערכת יכולה להשתמש בקלות גם בתקנים של מערכות פתוחות אחרות.

"מה שיפה בשימוש בתקן UCS הוא היכולת שלו לשלב חבילות מצד שלישי לצורך ניהול משימה, תכנון משימה, מפות וממשקי משתמש גרפיים", אומר בוב בוזי, מנהל מערכות הבקרה הבלתי מאוישות בריית'יון. מערכת בקרה משותפת גם יכולה לסייע באימון אנשי הצוות הימיים בצורה פשוטה יותר בתפעול הכלים הבלתי מאוישים ולשלוט במספר רב של מערכות רכב. לדוגמא, מטיס MQ-4C Triton יוכל להטיס גם את ה-MQ-8 Fire Scout או ה-MQ-25 Stingray. המפעילים של חיל הים יוכלו גם לשלוט בגלשנים בלתי מאוישים תת קרעיים או על גבי ספינות.

בסופו של דבר אמצעי הבקרה של הכלים הבלתי מאוישים בחיל הים האמריקאי הם דומים ברוב הפונקציות שלהם. לכולם יש חיישנים, כגון מצלמות אלקטרו-אופטיות ואינפרה-אדום שמכוונות לכיוונים שונים ויוצרות מיקוד או התרחקות באמצעות זום. הפקודות שאומרות לחיישן מה לעשות הן אותן פקודות לגבי הכלים הבלתי מאוישים השונים.

המערכת כבר מוכנה לפריסה, כאשר כמה מהאלמנטים של תקן הארכיטקטורה UCS משמשים גם מערכות בקרה קרקעיות צבאיות אחרות, כך לפי אתר החברה.