איך ניתן לאמת ראיות דיגיטליות?

איך ניתן לאמת ראיות דיגיטליות?

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

על רקע התפתחות המדיה הדיגיטלית, עולה לא פעם השאלה המורכבת איזה סוגים של ראיות קבילים בבית משפט ואיך יש לטפל בהוכחות. סרטי וידאו שצולמו באמצעות הטלפון הנייד ממלאים תפקיד מרכזי בחקירות רבות בעלות פרופיל גבוה בארה"ב, וכך גם תיעוד של שיחות למוקד החירום 911 וסרטים שמצולמים על ידי מצלמות הגוף של השוטרים. אין ספק שהמידע הזה חשוב, אבל קשה להבטיח את אמינותו של המידע ולהדגים שרשרת רציפה של הטיפול בהוכחות אלה באופן כרונולוגי.

כדי להמנע מחילוקי דעות לגבי עדויות דיגיטליות, החלו רשויות שונות לביטחון הציבור בארה"ב לפנות לפיתרון בלתי צפוי: טכנולוגיית בלוקצ'יין.

בבסיסה, טכנולוגיה זו מהווה מאגר נתונים מבוזר שמשותף ברשת. בניגוד למאגרי נתונים ריכוזיים, המידע המתועד מתקבל רק לאחר שמושג קונצנזוס קבוצתי. הטכנולוגיה מספקת דרך לשלב מגוון נתונים ממקורות שונים, להפוך אותם לאנונימיים, לעקוב אחריהם ולהבטיח אותנטיות בלי צורך באימות על ידי צד שלישי.

אכן, בעזרת בלוצ'יין ניתן לשפר את בטיחות הציבור באמצעות שיפור הדרך בה הרשויות מטפלות בנתונים הרגישים ביותר של האזרחים, לתגבר את שיתוף הפעולה בין הסוכנויות ולקדם את האמון הציבורי באמינות החקירות.

טכנולוגיית הבלוקצ'יין מתאימה במיוחד להתמודדות עם האתגר, כך טוען gcn.com. למעשה, קווים מנחים קיימים של הממשל הפדראלי האמריקאי לטיפול בהוכחות דיגיטליות דומים באופן מפתיע לצורת הפעולה של הבלוקצ'יין. לדוגמא, כאשר מחרימים כונן קשיח, צוות מיוחד סורק את תוכנו ומשתמש בנתונים כדי להפיק ערך גיבוב (hash value) – כלומר ערך מספרי, המרה של הקלט לפלט קצר.

באותה דרך בה הבלוקצ'יין משתמש בערך גיבוב כדי לאמת בלוקים מחוברים, חוקרים בתחום הפלילי דיגיטלי משתמשים בערכים אלה כדי לאתר עדויות דיגיטליות. הבלוקצ'יין מספק יתרונות רבים על פני הנהלים הקיימים, העיקרי שביניהם הוא אספקת כפילויות. במקום להסתמך על צוות מומחים שימצה את הנתונים ולאחר מכן יצור ערך גיבוב, יעקוב אחריהם וכו', טכנולוגיית בלוקצ'יין מאפשרת העברת נתונים פתוחה לבלוקצ'יין, במסגרתו מתבצע אימות אוטומטי על ידי קונצנזוס, גיבוב, ולבסוף אחסון כתיעוד בלתי ניתן לשינוי, שמשותף באופן ציבורי.

איסוף הנתונים על ידי מספר רב של סוכנויות בארה"ב גדל והתעצם בטור הנדסי, אבל היכולת להפיק מודיעין ולפעול על פי הנתונים משתבשת כתוצאה מחוסר יעילות ביורוקרטית, מחלוקות בין סוכנויות ונתונים מאוחסנים. הקמת תקן נתונים מאוחד מציבה אתגרים רבים מפני שהיא דורשת שיתוף פעולה מצד סוכנויות רבות.

הבלוקצ'יין עוקף את הבעיה באמצעות זאת שהוא מאפשר שיתוף פעולה ללא צורך בסמכות מרכזית. ההבטחה הגלומה בתיעוד ציבורי פתוח ובלתי ניתן לשינוי של כל הנתונים עשויה להוות מענה למכשול המורכב של שיתוף פעולה בין סוכנויות.

“החוזה החכם" של הבלוקצ'יין יכול להבטיח ציות לפרוטוקולים בין הסוכנויות מפני שמדובר בהליך אוטומטי על ידי המערכת. חוזה החכם הוא למעשה פרוטוקול מחשב שמאפשר, מאמת או כופה ביצוע חוזה או סעיף בחוזה. בנוסף לפורמליזציה של בקשות המידע ופתיחת החקירות, החוזים החכמים יכולים גם לסייע בהשגת איזון בין פרטיות הנתונים לבין הצורך בביטחון הציבור.