איך להתמודד עם התקפת נחיל רחפנים?

This post is also available in: English (אנגלית)

רחפנים קטנים שמצוידים באמצעי לחימה עלולים לגרום לתוצאות הרסניות, בפרט כאשר מדובר בעשרות רחפנים שטסים בנחיל קרוב למטרה. בסיסים צבאיים ומתקנים חיוניים עלולים להוות מטרה לתקיפות כאלה מצד נחילי רחפנים. בגלל גודלם, קשה לאתר רחפנים אלה שטסים בנחיל, לקלוט אותם במכ"ם או לירות בהם באמצעות נשק קונבנציונלי.

מחלקת ההגנה של ארה"ב טוענת כי האמצעים הטכנולוגיים הקיימים מתקשים לזהות ולנטרל נחילי רחפנים. לכן היא מחפשת טכנולוגיות חדשות להתמודדות עם תקיפות נחילי רחפנים נגד בסיסים ומתקנים צבאיים.

לפי הודעה שפרסמה יחידת החדשנות, ה-DIU, מבוקש פיתורן שיעמוד בדרישות החוק האמריקאי להגנה על בסיסים אמריקאים וגם לפעולה בחו"ל בסביבות שונות.

לפי fcw.com, הפיתרון אמור להתאים כנגד נחיל של לפחות שישה רחפנים שפועלים עצמאית או מתמרנים כקבוצה.

לצורך איתור, על הטכנולוגיה להשתמש במכ"ם, אותות אופטיים או אותות אקוסטיים. בהיבט של הזיהוי, ה-DIU מעוניין במערכת שספריית המערכות האוויריות הבלתי מאוישות שלה יעמוד בקצב עם מה שקיים. ומבחינת הפגיעה במטרה, ה-DIU מחפש אמצעי ירוט ונטרול או השמדה של רחפנים חשודים באמצעות אנרגיה ישירה כמו קרן מיקרוגל או פיתרון מבוסס-ספקטרום כדי לשבש ולהפריע לאיומים פוטנציאליים.

בכל מקרה, הם מעדיפים מערכות שמסבות "מינימום נזק משני (לרכוש ולאזרחים) ותומכות בזיהוי פלילי ואכיפת חוק".

על הספקים להגדיר האם המערכות מסוגלות לפעול בלילה, לנטרל מטרות בעלות כנף קבועה או סובבת, האם המערכות מסוגלות להגיב אוטונומית במענה למסר דרך לווין או מקור אחר ולפעול בטווחים גדולים מ-300 מטר.

אחת הטכנולוגיות הקיימות נגד נחילי רחפנים היא מערכת ה-Q-53 של לוקהיד מרטין. תחילה המכ"ם מאתר את האיום ומשדר את הנתונים דרך מערכת ניהול קרב, שמפעילה "שרשרת הרג" לתחילת ביצוע. לאחר מכן, המפעילים מנטרים את התקדמות המטרות ומזהים אם מדובר בכוח ידידותי או באויב. כדי להביס את האיומים שהוגדרו כ"לא ידידותיים",, הכוחות מפעילים מערכת נשק לייזר או בוחרים להשתמש במערכת סייבר כגון ICARUS כדי להפיל את הגורם המהווה איום, כך לפי lockheedmartin.com.