This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

שילוב בינה מלאכותית (AI) בטכנולוגיות בתחום אבטחת שדות תעופה משנה את כללי המשחק. בינה מלאכותית מיושמת בכל ההיבטים של התעופה, החל מרובוטים בצ’ק אין ועד בדיקות זיהוי פנים במכס. השילוב של פריצות דרך חדשות ברשתות עצביות, המהוות מסגרת לאלגוריתמים של למידת מכונה שבבסיס הבינה המלאכותית,יחד עם פיתוח שבבי מחשב רבי עוצמה, איפשר למערכות ה-AI לפרוח.

מערכות הבינה המלאכותית משתפרות ככל שכמות המידע המוזן בהן גדולה יותר. במקרה של אבטחת שדותתעופה, למידת מכונה יכולה לשמש לניתוח נתונים וזיהוי איומים מהר יותר מגורם אנושי. פריטים שבעבר היה צורך לסרוק באופן נפרד, כמו לאפטופ, יכולים כעת להשאר בתיקי הנוסעים כשהם עוברים דרך עמדות הבידוק הביטחוני.

ממשלות בעולם משפרות את אבטחת שדות התעופה במדינותיהן בעזרת המערכות החדשות. ממשלת בריטניה השקיעה ב-2018 סכום של £1.8 מיליון בפיתוח מערכות AI חדשות לתגבור הבטיחות ושיפור זמן ההמתנה בכמה משדות התעופה העמוסים במדינה.

מינהל בטיחות התחבורה האמריקאי הכניס לאחרונה סורקי CT חדשים שמאפשרים להשתמש ב-AI כדי לסייע בזיהוי איומים, בשדה התעופה הבינ"ל של לוס אנג’לס, JFK ופניקס.

אחת המערכות המוצעות לשדות תעופה היא מערכת Evolv Edge שפותחה על ידי Evolv Technology. מדובר בשילוב של טכנולוגיות מצלמה, זיהוי פנים, וגל מילימטרי לצורך סריקת אנשים שעוברים דרך שער אבטחה נייד. טכניקות למידת מכונה משמשות לניתוח אוטומטי של הנתונים לצורך גילוי איומים, ביניהם חומרי נפץ ונשק, תוך התעלמות מעצמים שאינם מהווים סיכון, כמו מפתחות ואבזם חגורה.

כל התהליך מתרחש תוך מאית השניה, כך שהנוסעים יכולים פשוט לעבור דרך שער, שלטענת החברה ניתן להעביר בו 600 נוסעים בשעה, מה שהופך את התהליך למהיר הרבה יותר מאשר סריקת הרנטגן הרגילה.

יד ביד עם הבינה המלאכותית, עולה השימוש בביומטריה. SITA, ספקית IT ותקשורת לתעשיית התעופה, טוענת כי 77% משדות התעופה מתכננים תוכניות מקיפות בניהול זיהוי ביומטרי בחמש השנים הקרובות. האמצעי העיקרי בתחום זה הוא זיהוי הפנים, שכבר משמש לסריקת נוסעים במעבר במכס במספר שדות תעופה גדולים, כך מדווח airport-technology.com.

מחקרים מתקיימים בתחום הביומטריה של ההתנהגות. חוקרים מאוניברסיטת מנצ’סטר בבריטניה פיתחו לאחרונה מערכת בינה מלאכותית שמסוגלת למדוד את צורת ההליכה האישית של אדם כאשר הוא צועד על משטח לחץ. "לכל אדם יש כ-24 גורמים ותנועות שמאפיינים את הליכתו, כך שלכל אדם יש את דפוס ההליכה היחודי לו", מסביר עומר קוסטילה רייס, חוקר מבית הספר להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במנצ’סטר.

פרויקט iBrderCtrl הממומן על ידי הקהילה האירופית והושק לאחרונה כולל ניסוי בתוכנית בינה מלאכותית להאצת התנועה במעברי גבול. הפיתרון כולל נציג משמר גבול וירטואלי ששואל את הנוסעים שאלות כגון "מה יש לך במזוודה", בשעה שמצלמת רשת מנתחת את הבעות הפנים שלהם. במידה שהנוסע חשוד בשקר, נלקח מידע ביומטרי נוסף והוא מועבר לאיש צוות אנושי לבדיקה. בדיקות ראשוניות הראו שיעור הצלחה של 76% בלבד, אבל החברה טוענת כי ניתן להגיע ל-85%.

היקף המשאבים הנדרשים כדי ליישם את הטכנולוגיות החדשות, כמו גם סוגיות בתחום הפרטיות, עדיין צריכים להילקח בחשבון.