מנהל המידע של ה-CIA – המידע הוא חוד החנית בעולם המודיעין

This post is also available in: English (אנגלית)

מנהל המידע של ה-CIA – המידע הוא חוד החנית בעולם המודיעין על סוכנויות המודיעין ברחבי העולם לפתח ולרכוש טכנולוגיות, ולגייס ולאמן עובדים ואנליסטים כך שייתנו מענה לאיסוף מידע ולניתוחו.

בעולם המודיעין אין ואקום – כמות האיומים, סוג האיומים, טווח האיומים ופוטנציאל האיומים גדל ומתרחב כל הזמן, כך טוען ג'ון אדוורדס, ה- CIO (סמנכ"ל המידע) של ארגון המודיעין האמריקאי הבינלאומי – ה- CIA. כדי לתת מענה למשרעת האיומים – על הארגון לטפל בהרבה יותר מידע, הרבה יותר מהר.

כדי להקדים את האויב, על הארגון לייצר תובנות מבצעיות מהמידע שברשותו. כדי לעמוד ביעד זה יש לתת מענה טכנולוגי וכוח אדם שנותן מענה נכון לשימוש בטכנולוגיה. המשימות העומדות בפני ארגון המודיעין המודרני הן שיתופיות של המידע, חיישני מידע בזמן אמת, חיבוריות ואינטגרציה של מידע, וניהול חתימות ותבניות בזמן אמת. לצד כל זאת יש לייצר היתוך מידע "טקטי" מאובטח כבר בשטח ולא רק במתקני החברה. הדרישה להוריד יכולות מתקדמות של היתוך מידע לדרג שדה היא נגזרת מהדרישה המבצעית לקצב מבצעי גבוה של פעולות, וזמן תגובה מהיר לאיומים (כגון "פצצה מתקתקת").

המידע שאוספות ומנתחות סוכנויות המודיעין ייחודי בהיבטי פורמט המידע הנאסף והמובהקות שלו. על הסוכנות להבין ולנתח כמויות מידע אדירות ושאינן בעל מבנה קבוע וקל להבנה (unstructured data). לסוכנויות מקורות מידע רבים ומגוונים, וכל מקור מידע כזה (חיישן – "סנסור") מספק מידע מסוג שונה, בפורמט מסוים משלו. לכל פיסת מידע גם ניתן "ציון" לרמת אמינות המידע (לא כל מידע על "איציק כהן" מדבר על אותו אדם, ומצד שני – גם האויב מנסה לגרום לנו להאמין בעובדות מטעות כדי לבלבל).

"תבניות המידע בהן אנו עושים שימוש הן כנראה המורכבות ביותר בעולם" אומר אדוורדס, ולטעויות באיסוף המידע או בניתוחו יש משמעות מידית בחיי אדם ובסכנות לביטחון הלאומי. לשיטות ולמתודולוגיות הישנות של איסוף המידע, ניתוחו והצגתו באמצעות כתיבת דו"חות מודיעיניים – אין יכולת מענה למהירות ולתגובה הנדרשת היום ממקבלי ההחלטות הלאומיים בעולם דינאמי. "מהירות המודיעין איננה נדרשת ומומלצת, היא הכרחית!".

לאורך ההיסטוריה, גופי המודיעין אספו כמויות אדירות של מידע, האתגר העיקרי הוא בניתוח המידע וקבלת תובנות מבצעיות ("לחבר בין הנקודות") – עוד בעודן רלוונטיות מבצעית. לארגונים יש עשרות שנות ניסיון במדעי ההתנהגות, כדי ליישם מודלים ולייצר תחזיות לגבי המידע המתקבל.

מן הצד השני העולם גם משתנה, לכן יש לשים לב שלא רק להסתמך על שנות הניסיון בבניית המודלים, כי לעיתים מגיעה יכולת חדשה שמחייבת מדיניות חדשה בנושא המידע.

כדי לתת מענה לדרישות הללו, יש להשתמש בטכנולוגיות בינה מלאכותית (Artificial Intelligence) ולמידה חישובית (machine learning). צריך להעסיק אנליסטים ברמה גבוהה מאוד, שיסתכלו על המידע בצורה לוגית קרה. כדי לתת מענה, על ארגוני המודיעין להחליט על סטנדרטים משותפים לגבי המידע ואופן ניתוחו, זה יאפשר שיתוף פעולה הרבה יותר יעיל ומהיר בין הארגונים השונים. הדבר גם יתרום לפיתוח יותר מהיר של טכנולוגיות ויכולות חדשות כדי לעמוד בקצב התפתחות האיומים. יש להיפתח במחשבה ולאמץ יותר ויותר טכנולוגיות אזרחיות שיכולות לתרום רבות לארגונים, שמטבעם מתנגדים בד"כ ליכולות שלא פותחו "בתוך הבית", מטעמי סיווג אבל לא פחות מטעמי אגו.

גם בארץ ישנן חברות מובילות בתחום. תעשיית המודיעין מפותחת בארץ, ומספקת לעולם הן טכנולוגיות פורצות דרך בתחום איסוף ויירוט המידע (סנסורים), והן בתחום ניהול המידע, חקירת המידע – והפקת התובנות המודיעיניות. רק לאחרונה נתבשרנו על סגירת חברת "הממד החמישי" שעסקה בתחום "מידע העתק" (Big Data) בין השאר לעולמות המודיעין, אבל חברות נוספות משגשגות ופורחות – חברות כמו אלביט, וורינט, אלתא TA9 ועוד. המובילה העולמית בתחום היא חברת פאלאנטיר האמריקאית (Palanteer).