מה מעכב את תעשיית הנשק החכם?

This post is also available in: English (אנגלית)

הנשק החכם הוא כלי ירי המצויד בטכנולוגיה המאפשרת ירי רק על ידי משתמש מורשה. כלי הנשק החכמים יכולים למנוע פציעות ומקרי מוות, ביניהם ארועים הנגרמים על ידי ירי ללא כוונה, התאבדות או גניבת נשק. ניתן להפעיל את כלי הנשק החכמים בעלי הזיהוי האישי באמצעות כמה טכנולוגיות.

האמצעי הביומטרי – טכנולוגיית הגישה על  ידי טביעת אצבע, הנמצאת בשימוש נרחב בסמארטפונים ומכשירים אחרים. סורקי טביעת אצבע יכולים למנוע ממשתמשים לא מורשים ירי באקדח, ומאידך לאפשר גישה מהירה ופשוטה לבעלים המורשים. הסורק בודק את טביעת האצבע של המשתמש המורשה מול מאגר הנתונים הפנימי שלו, ומאמת את זהותו תוך שבריר שניה.

טכנולוגיה אחרת, ה-RFID – זיהוי באמצעות תדר רדיו, מוכרת כבר עשרות שנים כאמצעי לנעילת מכוניות או גישה לבניינים. גלי רדיו מאפשרים לקרוא ולתעד מידע ששמור על עצם כמו טבעת או שעון. ברוב הדגמים של נשק בזיהוי תדר רדיו, עצם זה יכול לפתוח את נעילת ההדק במרחק של כמה סנטימטרים מהנשק. כאשר האקדח אינו בקרבת אותו אמצעי, הוא נשאר מאובטח לחלוטין כדי למנוע מאחרים, במיוחד מילידים, לירות בו בטעות.

פיתרונות אלה יכולים להיות מובנים בתוך הנשק החל משלב הייצור או מותקנים בו בהמשך, כך לפי smarttechfoundation.org.

הגורמים המצדדים בנשק החכם מקווים כי טכנולוגיית הזיהוי תוכל להקשות על גניבת הנשק או על גישה של ילדים לכלי. אולם יצרניות הנשק המסורתיות והקבוצות המייצגות את בעלי הנשק והתעשיות התנגדו לה מאז ומתמיד.

קרן ספורט הירי הלאומי האמריקאי, ה-NSSF, אינה מתנגדת לטכנולוגיה כשלעצמה אלא להרשאות שלה. התנגדות התעשיה גם מערימה קשיים בפני סטארטאפים בתחום למצוא משקיעים.

לפי forbes.com, ההתנגדות לטכנולוגיית הנשק החכם נובעת ממספר גורמים. ראשית, כלי הנשק עלולים להיות פחות אמינים כאשר הם מצוידים בשבב או טכנולוגיה אחרת. בקהילת בעלי הנשק, בה רווחת האמונה כי הנשק הוא אמצעי ההגנה היחיד, רואים בסיכון מוגבר לתקלה בנשק סכנה גבוהה יותר למוות במהלך עימות.

“כלי הנשק המיוצרים על ידי החברות המאוגדות אצלנו מיועדים לספק ביצועים בתנאים קשים ולא אידיאלים, כאשר חיי אדם מונחים על הכף", כותב דובר הארגון. "עד היום, פיתוחים של זיהוי משתמש מורשה רק יצרו תקלות שעלולות לסכן את חייהם של משתמשים חוקיים ומורשים בשעה שהם צריכים להציל חיים".

ג'ונתן מוסברג, מייסד סטארטאפ בשם iGun, מסר ל-forbes.com כי הנשק שלהם כבר עובר את דרישות הניסוי בצבא, כולל "ניסוי של 3000 כדורים הכולל הקפאה והטלה" של הנשק. "כבר יצרנו נשק מותאם אישית שהוא אמין יותר בהשוואה לרוב כלי הנשק המסחריים".

אחד החששות העיקריים הוא אמינות, זאת על סמך שיחות עם חברות ומהנדסים המפתחים כלי נשק צבאיים עם טכנולוגיית שבב. אבל חשש זה קיים לגבי כל כלי נשק, גם זה שאינו מצויד בשבב או בטכנולוגיית זיהוי.

גורם נוסף הוא האחריות. "היצרן שצריך להתגבר על האתגרים הטכנולוגיים המשמעותיים המובנים בפיתוח נשק אמין ובטוח בשילוב טכנולוגיית זיהוי משתמש מורשה, האם הוא חושף את עצמו לתביעות אחריות על המוצר? מה שעלול להביא לכך שכל יתר המוצרים שלו שאינם כוללים את הטכנולוגיה ייחשבו "חסרים", מפני שלא שילבו בהם מראש את האמצעי הזה?" כך תוהה ה-NSSF בפרסום שהוציא לגבי הטכנולוגיה.

לפי סקר שערך ארגון זה בקרב חבריו, 14% מהם עשויים לרכוש נשק חכם. לפי סקר של חברת מחקרי השוק Penn Shoen Berland מ-2015, 40% מהאמריקאים ישקלו להחליף את הנשק הקיים שלהם בנשק חכם. הנתונים במחקר האחרון מראים כי בקרב בעלי הנשק המבוגרים יותר יש פחות עניין בנשק החכם.