This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

חברי ארגון נאט"ו מאיצים תהליך לשיתוף פעולה על מנת לקדם פיתוח ופריסה של מערכות בלתי מאוישות תת-ימיות, כך לפי הסכם שנחתם על ידי ראשי הביטחון של 13 חברי הארגון.  

בחודש יולי, המדינות חתמו על תוכנית חדשה המתמקדת באיתור צוללות ומוקשים תת-ימיים.

על פי תצהיר לעיתונות שפורסם באוקטובר השנה, "השימוש במערכות בלתי מאוישות הינו צעד קדימה בתחום הטכנולוגיה התת-ימית, שיכולה לשנות את חוקי המשחק."

"על ידי עבודה לצד כלים ימיים מסורתיים יותר, המערכות הבלתי מאוישות יגבירו גם את מודעות המצב שלנו וגם את השליטה בים."

התצהיר פותח את האפשרות שפיתוחים של רחפנים תת-ימיים וכלי שיט בלתי-מאוישים יכולים להיות יותר משתלמים עבור החברות המעורבות, משום שזה מרמז שהמדינות המדוברות מחפשות מערכות משותפות ושיתופיות בתפעול.       

כלומר, מערכת בלתי מאוישת מסוימת יכולה להתחרות ב-13 שווקים בו-זמנית, במקום באחד.

ההסכם משקף את תפקידן המתרחב של מערכות בלתי-מאוישות בתחום התת-ימי, אשר מדינות מקוות שיאזנו את הצוללות השקטות והמתקדמות יותר בשוק.  

בנוסף, שדה הקרב התת-ימי כולל לא רק את המרחב התת-ימי, אלא גם את קרקעית האוקיינוס, שם נמצאים מוקשים וכבלי אינטרנט תת-ימיים המובילים את רוב הנתונים הממוחשבים של העולם.

כלומר, מדינות הברית של נאט"ו יצטרכו לדעת, עכשיו יותר מאי פעם, על הנמצא בקרקעית האוקיינוס. בתחום זה, לפי מומחים בתחום, מערכות תת ימיות – בין אם מערכות שיט בלתי-מאוישות או מערכות סטטיות – יהיו נחוצות על מנת לעקוב אחר נקודות חסימה חיוניות.  

פיתוח ושימוש במערכות תת-ימיות בלתי-מאוישות מתגלה כאתגר. ישנן סוגיות רבות, שמסתכמות בשלוש בעיות עיקריות: תקשורת, ניווט ויכולת שהייה.

כלים תת-ימיים בלתי-מאוישים נראים מבטיחים בתחומים של איתור ופינוי מוקשים, אבל אולי אפילו יותר מבטיחים – בהקשר של יעודם להחליף ספינות תקיפה – הם כלי השיט הבלתי מאוישים הנמצאים בפיתוח.

ההסכם של נאט"ו הינו סימן נוסף להסכמה של מדינות בנוגע לתפקיד של מערכות בלתי מאוישות בלוחמה של העתיד, כך לפי defensenews.com.