יתרונות מרחיקי לכת לשילוב מטוס מאויש עם יכולת אוטונומית

This post is also available in: English (אנגלית)

שילוב גורמים מאוישים ובלתי מאוישים יכול לשמש למגוון משימות, ביניהן השגת עליונות אווירית, תקיפה, מודיעין מעקב וסיור, ולוחמה אלקטרונית. ניתן להציב פלטפורמות אוטונומיות בבסיסים מרוחקים כאמצעי להרתעת אויבים בלי להחזיק במקום יחידות צבא ולוגיסטיקה כמקובל.

דוח חדש טוען שחיל האוויר האמריקאי נמצא בראש החזית הטכנולוגית של הטסת מטוסי קרב מאוישים בשילוב עם מערכות בלתי מאוישות, זאת על בסיס ההתקדמות באוטונומיה, כוח עיבוד ויכולות החלפת מידע.

הדוח של מכון מיטשל למחקרי אוויר וחלל, "ציוות מטוס מאויש-בלתי מאויש: לקחת את עוצמת הקרב האווירית לשלב הבא", קורא לחיל האוויר האמריקאי לחתור לגישה שיתופית, בה מטוס קרב מאויש מדגם F-35 יוכל לפעול בצוות עם מטוסי קרב F-16 רב-משימתיים למגוון משימות. הדבר יוכל להאיץ את תהליך קבלת ההחלטות, להוריד את העלויות ולצמצם את הפערים ביכולות עד שנכסים חדשים יהיו זמינים.

הצבא יוכל להרוויח מניצול פלטפורמות ישנות ושילוב יכולות אוטונומיות שמסוגלות לאסוף, לנהל ולסר מידע לפי סדר עדיפויות על מנת להגיע להחלטה במצב של קרב מהר יותר מאשר גורם אנושי, כך טוען דגלאס בירקי, מהנהלת מכון מיטשל.

בשנת 2017 הצליחו מעבדת המחקר של חיל האוויר האמריקאי ויחידת SkunkWorks בלוקהיד מרטין להדגים ציוות מאויש-בלתי מאויש כאמצעי לתגבור יעילות הלחימה, זאת במסגרת תרגיל Loyal Wingman. מטוס F-16 ניסויי הגיב באופן אוטונומי לסביבה של איומים במהלך הדגמה של משימת תקיפה אוויר-קרקע במסגרת תוכנית Have Raider II.

ארגוני מדע וטכנולוגיה של מחלקת ההגנה האמריקאית, כדוגמת דארפ"א או מעבדת המחקר של חיל האוויר, עובדים על יכולות אוטונומיות שיהוו חלק מקונספציה עתידית.