רחפנים: הזדמנות או איום אסטרטגי?

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת אבי אטיאס, מנכ"ל ובעלים, 360 GSS

לצד ההזדמנויות הרבות שהרחפן מביא עימו כמעט בכל תחום בחיינו, יש בו גם איום, הן בפן הפלילי והן בפן הטרוריסטי.

הרחפן נוגע בכל תחומי החיים, החל מחקלאות, איסוף מידע ומיפוי בניינים, עיתונות ובידור, ועד שיטור וביטחון, חירום והצלה ושימושים מסחריים כמו העברת חבילות.

אך לצד ההזדמנויות הם גם מהווים איום אסטרטגי למדינת ישראל בפרט ולעולם בכלל.

ארגוני הטרור הבינו זמן רב כי לרחפנים יש טכנולוגיה מתקדמת בעלות קטנה, אין צורך בהכשרה, לימוד מעמיק ושנים של פיתוח, והתוצאות עבורן יכולות להיות הרסניות. הם הבינו כי ניתן לבצע פיגועים בסדר גודל גדול במגוון רחב של אפשרויות כמו אירועים רבי משתתפים, שדות תעופה או באזורים רגישים ואסטרטגיים ללא טביעת אצבע, על ידי הפעלה פשוטה. טכנולוגיה מתקדמת וזולה יחסית יוצרת אצל הארגונים מוטיבציה לפעולה.

לראייה, אנו עדים להקמת מכללות של דאע"ש לתחום הרחפנים המלמדות את הנושא בצורה פרטנית ומפתחות אמצעים על גבי הרחפן או הגדלת זמן טיסה על מנת להניב תוצאות הרסניות.

השימוש לא פוסח על ארגוני הפשיעה. שימוש ברחפנים בבתי הכלא להעברת סמים, אמל"ח ומכשירים סלולאריים שכיח מאוד באירופה ובארץ, לדוגמא בבתי כלא בארץ בשנת 2014 היו מספר מקרים בודדים של כניסת רחפן למרחב האווירי של הכלא, ואילו בשנת 2017 מדובר ב-40 מקרים, עלייה של כ-300 אחוז לערך .

בשנים האחרונות אנו עדים גם לאירועים רבים של השגת גבול בעולם, כגון כניסת רחפן לאזןר הבית הלבן, פגיעת רחפן במטוס נוסעים, וכו'.

בתחילת 2017, קבע מבקר המדינה בדוח מיוחד כי מדינת ישראל עדין לא גיבשה מדיניות מספקת להתמודד עם איום הרחפנים והגורמים הפליליים, גורמי הטרור ויכולת הגופים הללו להשתמש ברחפן לרעה.

בסוף 2017 הוחלט בקבינט לקבל את דוח מבקר המדינה והגדירו בצורה ברורה את הסמכויות של הגופים השונים. ומכאן הרכבת יצאה לדרך, וחברות מסחריות, חברות ביטחוניות וסטארטפים התחילו לפתח מערכות לאיתור, גילוי, יירוט והשתלטות על מנת לתת מענה לאיום הביטחוני.

המערכות משתמשות במספר דרכים לבצע את הגילוי והנטרול, לדוגמא חסימת תדרים (ג'אמינג) המשבשת את הרחפן/שלט בצורה טובה.  אך לצד החסימה קיימת בעיית רגולציה קשה ובעיה בשיבוש מערכות אזרחיות וביטחוניות.

שיטה נוספת משתלטת על הרחפן/שלט על ידי השימוש בסייבר. המערכת שנמצאת בשלבים אחרונים לשימוש מבצעי אינה הרמטית ואינה יכולה לתת מענה של 100% מכלל הרחפנים בעולם.

מספר חברות בארץ עוסקות במערכות גילוי ,איתור ונטרול, כדוגמת, ApolloShield, D-Fend, לצד MC Tech העוסקת במערכת חסימה על ידי סייבר, ורפא"ל.

לסיכום, כאשר גורמי הביטחון אמורים לנתח את דרכי הפעולה של האויב, הרחפן מהווה איום בעל משמעות רבה והשימוש במערכות הגנה אינו רב.

להערכתי, בשנים הקרובות נראה גידול רב בכמות החברות שעוסקות במענה הטכנולוגי לאיום הרחפנים הן בפן הצבאי והן בפן האזרחי המסחרי.

לא יהיו אצטדיון, מרחבים ציבוריים, בתי כלא, אזורי תעופה, ארועי ספורט, ישובים ,משטרה ,שב"כ וצבא שלא יהיה בהם שימוש במערכות שיבוש ונטרול של רחפנים בלתי מורשים.

לצד מענה טכנולוגי מתקדם אנו חייבים להשתמש בעולם המודיעיני, קרי הפעלת מקורות HUMINT על מנת לתת מענה כחלק מהפיתרון הכולל.