התמחות בזיהוי פנים? לא מה שחשבתם

התמחות בזיהוי פנים? לא מה שחשבתם

facial recognition

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מומחים לזיהוי פנים ממלאים לא פעם תפקיד קריטי בחקירת פשעים. תמונה ממצלמת אבטחה יכולה לדון אדם חשוד לכלא או לחופש, ועדות של מומחה זיהוי פלילי בתחום זיהוי הפנים משקפת לחבר המושבעים במשפט האם התמונה אכן מתארת את הנאשם. אבל עד כמה עבודתם של מומחים אלה אכן מדויקת? מחקר חדש שנערך על ידי המכון האמריקאי הלאומי לתקנים וטכנולוגיה NIST מדד לראשונה את רמת הדיוק של מזהי הפנים הפליליים ואת המדע עליו מבוססת עבודתם.

המחקר, המשלב זיהוי פלילי עם פסיכולוגיה וראיית מחשב, הוביל לממצא מפתיע: מומחים אנושיים מאומנים היו בעלי ביצועים טובים יותר כשעבדו בשיתוף מחשב, ולא בשיתוף אדם נוסף.

המחקר בחן גם מה הטכנולוגיה הטובה ביותר, והשווה את רמת הדיוק של האלגוריתמים המתקדמים ביותר בתחום זיהוי הפנים למומחים האנושיים.

התוצאה מהעימות הקלאסי הזה בין אדם למכונה היתה שאף אחד מהצדדים לא קיבל את התוצאה הגבוהה ביותר לבדו. הדיוק המירבי הושג כאשר השניים עבדו בשיתוף פעולה.  

גם הטכנולוגיה התקדמה. "אם היינו מבצעים את המחקר לפני שלוש שנים, הביצועים של האלגוריתם המתקדם ביותר היו שווי ערך לכל סטודנט ממוצע שלא עבר הכשרה", אומר מהנדס אלקטרוניקה מ-NIST, ג'ונתן פיליפס. "אבל כיום, האלגוריתמים העדכניים ביותר מגיעים לביצועים שווי ערך לאנשי מקצוע מאומנים היטב".

אחד הממצאים, על פי nist.gov, הוא לא מפתיע אך בעל חשיבות עבור מערכת המשפט: אנשי המקצוע המאומנים השיגו תוצאות טובות בצורה משמעותית מקבוצות הבקרה שאינן מאומנות. דבר זה מבסס את העדיפות של הצוותים המאומנים ומספק לראשונה בסיס מדעי לעדותם בבית המשפט.

מה שכן הפתיע את הצוות היה הגילוי כי כשמשלבים את הדעות של מספר רב של מומחי זיהוי פנים, לא מקבלים את התוצאה המדויקת ביותר.

"הנתונים שלנו מראים שהתוצאות הטובות ביותר מגיעות ממזהה פנים בודד שעובד עם אלגוריתם מתקדם יחיד", אומר פיליפס. "בעוד ששילוב של שני מזהי פנים אנושיים אמנם משפר את הדיוק, הוא אינו טוב כמו השילוב בין מומחה לבין האלגוריתם הטוב ביותר".

השילוב בין מומחים ובינה מלאכותית אינו בשימוש כרגע בעבודה הזיהוי הפלילי בשטח. המחקר אמנם לא בדק במפורש את ההיתוך בין שני הגורמים האלה בסביבה המבצעית, אבל תוצאותיו מהוות מפת דרכים לשיפור הדיוק של זיהוי הפנים במערכות עתידיות.

“אם השילוב של החלטות משני מקורות מגביר את רמת הדיוק, הרי ששיטה זו מוכיחה את קיומן של אסטרטגיות שונות", אומר פיליפס. "יחד עם זאת, זה לא מסביר במה הן נבדלות".

המחקר פורסם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences.