המנהיגות הישראלית בשוק הרחפנים העולמי

This post is also available in: English (אנגלית)

כאחת המובילות העולמיות בתחום הרחפנים, ישראל אחראית ליותר מ־60% מייצוא הרחפנים העולמי מאז 1985, לפי theguardian.com. הרקע הצבאי וההון האנושי של ישראל הפכו את המפתחים המקומיים למובילי טכנולוגיות פורצות דרך הרבה לפני שהנושא הגיע לכותרות.

מספר החברות המקומיות שעובדות על פיתוחים בתחום, לא כולל חברות ממשלתיות וציבוריות, עמד בסוף 2017 על כ־50, רובן סטארטאפים במימון פרטי.

תחום הרחפנים "מאוד מתפתח בארץ, בעיקר בשלוש השנים האחרונות״, כך מסרה ל-forbes.co.il אירן רזניקוב, מנהלת השקעות בקרן YL האמריקאית שמשקיעה בתחומים טכנולוגיים בשלבים מוקדמים. “הוא משלב אנשים עם ידע איכותי מאוד בתחומים של עולם הטיסה והתוכנה״.

איך הפכה ישראל למובילה עולמית בשוק המתפתח? ראשית, כמו טכנולוגיות רבות נוספות, גם טכנולוגיית הרחפנים החלה את דרכה בעולמות הצבא והביטחון. החשיפה לפיתוחים הטכנולוגיים המרשימים ולאפשרויות השימוש בהם הוציאה לשוק יזמים ומהנדסים רבים, שהחליטו להמשיך ולפתח את הטכנולוגיה ולמצוא לה שימושים נוספים גם בשוק האזרחי.

שנית, טוען forbes.co.il, כאומת סטארטאפ, ישראל היא ראשונה לאמץ טכנולוגיות ולפתח באמצעותן פתרונות מחוץ לקופסה. כששוק הרחפנים העולמי החל לתפוס תאוצה לפני מספר שנים, והטכנולוגיה הפכה זמינה ונגישה, עלה הצורך ביישומים שירתמו את הטכנולוגיה המסקרנת. היזמים והמהנדסים הישראלים זיהו את הצורך ועטו על ההזדמנות. האקו־סיסטם הישראלי הגיב במהירות עם מוצרים שונים ומגוונים.

שוק כלי הטיס הבלתי מאוישים הישראלי מתחלק לארבעה תחומים עיקריים: תוכנה ורכיבים, אנטי־דרון וסייבר, פלטפורמות אוטונומיות וספקים. קיימות דוגמאות רבות, ביניהן חברות כמו אירודרום, שמביאה את טכנולוגיית הרחפנים אל עולם החקלאות, מאפשרת סריקה של שטחי גידול חקלאיים גדולים באמצעות חיישנים המותקנים על רחפנים. כלים אלה מהווים כלי זמין מאוד עם פריסה של פחות מ-40 שניות, ובזה יתרונו על צילום ממסוק. היזם שאב את ההשראה מהניסיון בצבא, הוא מספר. "פתאום ראינו שהמל"טים יכולים לתת הרבה מאוד תועלת גם בעולם האזרחי, וכך גם הרחפנים".

חברת Edgybees התחילה בפיתוח משחק מבוסס מציאות רבודה (AR) למרוץ רחפנים ועברה לשימוש בטכנולוגיה שלה למטרות מבצעיות – תגובה ראשונה של צוותי חילוץ בזמני משבר ועזרה לצוותים להתמצא במרחב בעזרת הרחפנים. חברה אחרת, Siteaware, מפתחת רחפנים שיהיו אחראים על תחום אבטחת אתרי בנייה.

בתחום האבטחה, Percepto למשל מפתחת רחפנים אוטונומיים בעלי יכולת ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית לביצוע משימות שונות, שמבוצעות כיום על ידי בני אדם. הרחפנים שלה יכולים לסרוק באופן עצמאי תוואי שטח מסוים, למשל – לאורך גדר אבטחה של מתקן. אם הרחפן יזהה דבר מה חריג, הוא יוכל מיד לעדכן את מרכז הבקרה ולשדר מלמעלה את ההתרחשות בזירה. אם, מנגד, חיישן קרקעי יזהה אירוע חריג (למשל נגיעה באותה גדר אך בצידו השני של המתקן), הרחפן יוכל "לקבל" את המיקום באופן אוטומטי, להגיע לנקודה בתוך פרק זמן קצר במיוחד ומיד לעקוב אחר הנעשה בשטח.

מספר חברות בישראל עוסקות כבר כיום בפיתוח פתרונות הגנה מפני רחפנים, בפרט פוטנציאל הטרור באמצעות רחפנים. אחת מהן היא חברת Convexum, שמספקת פתרונות לזיהוי ולניטור רחפנים מאיימים באמצעות השתלטות על הרחפן העוין והבאתו לנחיתה ללא גרימת נזק.

העלייה החדה במספר הרחפנים בשמי הארץ יוצרת גם אתגר רגולטורי לא פשוט, שעה שהמדינה נדרשת לספק מענה מהיר לטכנולוגיה המתפתחת. "זה שוק שמונע על ידי רגולציה", אומרת רזניקוב. "אפשר לראות ממש פריחה של חברות חדשות, אחרי שיוצאת חקיקה מסוימת, כמו פטריות אחרי הגשם. הבטיחות מובילה את הרגולציה, וברור מאוד למשקיעים ולמפתחים כאחד שברגע שהרגולציה תצליח להדביק קצב עם תחום הבטיחות, השמיים הם הגבול".

מטרת הרגולציה היא כמובן לשמור על ביטחון הציבור, ולכן אסורה הטסת רחפנים בסמוך למתקנים אסטרטגיים, דוגמת שדות תעופה או מתקנים ביטחוניים שונים. כמו כן אוסרת הרגולציה על הפעלת רחפנים אוטונומיים בשמי ישראל ללא קשר עין מצד מפעיל אנושי. חריגה מיוחדת לתקנה זו ניתנה בחודש מרץ 2017. אז, בצעד שעורר כותרות ברחבי העולם, קיבלה חברת איירובוטיקס היתר מיוחד להפעלת רחפנים אוטומטיים ללא קשר עין – צעד ששם את ישראל כמובילה עולמית בתחום.

האתגר הרגולטורי נמצא תחת עיניים בוחנות, וגופים כמו רת"א (רשות התעופה האזרחית) ואפ"י (אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני) מבלים שעות נוספות בכנסת כדי ליצור מציאות נוחה יותר מבחינת החקיקה.