פערים משמעותיים במוכנות האזרחית של ישראל בשעת חירום

פערים משמעותיים במוכנות האזרחית של ישראל בשעת חירום

civilian preparedness

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

צה"ל מטמיע בהדרגה את ההכרה כי העימות הבא יתנהל בשתי חזיתות: בחזית הצבאית צה"ל יפעיל את כוחותיו במגננה ובעיקר במתקפה, במטרה להשיג ניצחון על אויביו בפרק הזמן הקצר האפשרי ביותר. בחזית האזרחית ייקרא הציבור הרחב לייצר רציפות תפקודית סבירה מול תקיפות מסיביות – הן על ריכוזי האוכלוסייה הן על תשתיות חיוניות. "עמידה איתנה", התרגיל הלאומי של פיקוד העורף, התקיים ב-11-15 במארס 2018 במסגרת תרגיל המפקדות הצה"לי. בפרסום "מבט על" של INSS, מביעים מאיר אלרן וכרמית פדן ספקות לגבי מוכנות החזית האזרחית לחירום ומצביעים על מספר פערים ברמה הממלכתית ובהקשר הצה"לי, שיש לעסוק בהם כדי לשפר את מוכנותה הבלתי מספקת של האוכלוסייה האזרחית לקראת מה שמוערך כתרחיש אפשרי, בעל עצימות גבוהה, בעימות הבא.

התרגיל  אמנם עסק בעימות רב-חזיתי אך הודגשה בו החזית הצפונית המשולבת – סוריה ולבנון, והאיום מצד חיזבאללה הועמד כאיום העיקרי בו מבחינת החזית האזרחית. התרגיל הוצג כמכוון לקדם שיתוף פעולה בין פיקוד העורף, ארגוני החירום, ההצלה והמשטרה, וכן כמיועד לשפר את מוכנות הציבור למלחמה. אך לפי המאמר, למעשה, היקף המידע שמנהלי התרגיל בחרו לשתף בו את האוכלוסייה האזרחית היה מצומצם מאוד.

רציפות תפקודית ברמה סבירה נדרשת למדינת ישראל כרכיב חיוני במימוש תפיסת ההרתעה. אי לכך, התרגיל אפשר לבחון את מהות ואיכות הדיאלוג בין החזית הצבאית לאזרחית ובתוך כך למפות פערים קיימים בפיקוד העורף. עם זאת, מאחר שהתרגיל התנהל כאירוע צבאי מסווג, שיתוף האזרחים בו היה מוגבל מאוד. כך גם הוגבלה האפשרות של גורמים אזרחיים, כמו משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגונים חברתיים, הממלאים תפקיד חיוני בחירום, לקחת בו חלק. הכותבים מעלים את השאלה אם כל רכיבי התרגיל בהקשר לחזית האזרחית היו צריכים להיות מסווגים? הדבר משתקף גם במדיניות עקבית ומכוונת של הממשלה והצבא לא להטריד ולהבהיל את הציבור בחשיפת ההערכה הקיימת לגבי עוצמת האיום המתפתח ומימושו הצפוי.  האם היכרות עם הסיכונים היא שתגביר את היערכות הציבור או שמא ניתן לסמוך עליו שיידע לפעול באופן נכון גם אם יופתע?

אתגר נוסף שבא לידי ביטוי בתרגיל העורף הלאומי קשור לשאלת שיתוף הפעולה והשילוביות המערכתית בין הגורמים המדינתיים האמורים לספק מענה הולם לצורכי האוכלוסייה האזרחית בחירום. התרגיל הנוכחי לא מיצה את אפשרויות התרגול והליבון של רכיבי שיתוף הפעולה החסרים בין צה"ל, באמצעות פיקוד העורף, לבין המערכות האזרחיות, כולל רשות החירום הלאומית. לפי הפרסום של INSS, מדובר בלקות מערכתית חמורה. בהיעדר חקיקה והסדרה מוסכמת בין הגורמים הממלכתיים השונים, ובעיקר בין רשות החירום הלאומית לבין פיקוד העורף, לא קיים בישראל גורם מוביל מוכר המופקד על החזית האזרחית. מצב זה עשוי לגרום חוסר קוהרנטיות תפקודי ופגיעה קשה במוכנות החזית האזרחית, וודאי בתסריט חירום רב עוצמה.