This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

שווייץ נמצאת על סף הפיכתה למדינה הראשונה בעולם שמשלבת באופן רשמי רחפנים לתוך מערכות בקרת התנועה האווירית שלה, שאחראית על שליטה במרחב האווירי במדינה.

השילוב המוגבל המדובר הוא הראשון שיופעל תחת יוזמה אירופאית רחבה יותר הנקראת U-Space, שרוצה ליצור תשתית דיגיטלית שתאפשר למיליוני רחפנים לטוס בבטחה מעבר לטווח ראיית המפעיל במרחב אווירי מאושר. ישנו דגם דומה אך קטן-היקף יותר בארה"ב, ושמו 'מערכת ניהול תנועת כטב"מים' (UTM) שפותח על ידי סוכנות החל האמריקאית נאס"א. ניהול וניטור של רחפנים קטנים הוא המפתח לפתיחת השוק המסחרי לשירותים שיינתנו בידי רחפנים.

החל מחודש יוני הקרוב, מערכת בקרת התנועה האווירית השווייצרית Skyguide תחל במיזוג הנתונים שלה עצמה ושל אפליקציות ניהול הצנועה שלה יחד עם פלטפורמת תוכנה שפותחה בידי חברת AirMap, המבוססת בסנטה מוניקה שבקליפורניה. שם התוכנה גם הוא AirMap, וכמו שהשם רומז, מדובר בפלטפורמת מיפוי דיגיטלית של המרחב האווירי.

תוכנית AirMap מתקשרת עם כטב"מים קטנים דרך ממשק אפליקציית אינטרנט בו נעשה שימוש גם אצל יצרניות הרחפנים DJI, 3D Robotics, Yuneec ועוד יצרניות צבאיות ואזרחיות. לצורכי אפליקציית U-Space  השווייצרית, ל-AirMap יהיו שני חלקים עיקריים.

בראשון הוא רישום דיגיטלי של כל רחפן ומפעילו, בדומה למערכת ההרשמה של מנהל התעופה האמריקאי (FAA). השני הוא שיתוף מידע ותקשורת דיגיטלית שתאפשר למפעילי רחפנים לבקש אישורים במהירות ממרכז בקרת הטיסה לטוס באזור מסוים ולקבל התראות על אזורים בהם מופעלת גדר גאוגרפית ולכן אסורים לטיסת רחפנים.

לפי אתר arstechnica.com, אזורי גדר גאוגרפית אווירית הינם מוגדרי GPS ונידונים לשינויים דרך קבע. מפעילי הרחפנים מקבלים התראות בזמן-אמת מאפליקציית AirMap כאשר הם חוצים אזור בו מוקמת גדר גאוגרפית. ההתראות מתקבלות בהודעת טקסט או בסימנים גרפיים על הטאבלט או הסמארטפון בו משתמש המפעיל כדי להטיס את הרחפן.

"אנו מביאים את תקשורת פיקוח המכ"ם בה משתמשים פקחי הטיסה כדי להזין את המידע החשוב הזה ישירות לרחפנים ולמפעיליהם. הרעיון הוא לפתור בעיות פשוטות יחסית שמגבילות טיסת רחפנים במרחב האווירי", אמר בן מרקוס, מייסד-שותף ויושב ראש AirMap.

הוא מצביע על העובדה שעד ליציאתה של מערכת דומה בארה"ב, לקח לרוב כ-90 יום לקבל אישור להטיס רחפנים הטיסים בגובה נמוך (פחות מ-120 מטר) בתוך מרחב אווירי מפוקח. האצת התהליך (כעת ניתן לבצע זאת תוך שניות), הזהרת מפעילי רחפנים מאיסורי טיסה ונתינת כלים למודעות בסיסית לגבי מי מפעיל את הכלים והיכן לפקחי הטיסה, אמורים לסייע לשווייץ לאמץ את פעילות הרחפנים המסחרית.

יציאתה של המערכת השווייצרית הינה חשובה באופן סמלי, אבל עדיין ישנה דרך ארוכה משילוב מיליוני הכטב"מים הקטנים למערכת הבקרה על התנועה האווירית. לעת עתה, ניתן לחשוב עליה כעל מערכת אישור טיסה וקיטלוג אוטומטית לרחפנים. יוזמת U-Space תתרחש בשלבים בין השנים 2018 ל-2021. שני השלבים הראשונים יכללו "שילוב לתוך מערכת הבקרה על התנועה האווירית הקיימת שתהיה מוגבלת למיד", מרקוס מודה. בעוד U-Space תעבור לשלבים 3 ו-4 בשנים 2020 ו-2021, יהיה יותר שילוב, אולי אפילו ברמת שידור נתונים מבוססי משדר מהרחפנים ל-Skyguide. אפילו זה עדיין לא יסמל את האינטגרציה המלאה של המערכת.

"מערכות בקרה על תנועה אווירית מחייבות סטנדרט אישור בטיחותי קפדני מאוד", מרקוס אומר, "כך ש[שילוב נרחב יותר] ייקח עוד זמן".

בהווה, שווייץ ידידותית מאוד כלפי מפעילי רחפנים מסחריים. ישנם מעט חוקים בנושא ואין בכלל עבודה משפטית הקשורה ביוזמת U-Space. U-Space אפילו לא מגדירה מה נחשב ל"גובה נמוך" בשביל מפעילי רחפנים קטנים, והשווייצרים מעדיפים לאשר טיסת רחפנים על בסיס כל בקשה לגופה.