This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

פיתוחה של העיר החכמה מתקדם במהלך השנים האחרונות, כאשר רוב השיח בנושא תכנון העיר החכמה התמקד עד כה בטכנולוגיה, המסגרת הרגולטורית והמימון הנדרשים. אבל מה לגבי הערך עבור התושב ברמה האישית?

מחקר חדש שבוצע על ידי Intel ו-Juniper Research משקף את הרווח לו יזכו התושבים בחיי היומיום הודות להשקעות בטכנולוגיות העיר החכמה.

הדוח צופה כי שנת 2018 תהיה פריצת הדרך בתחום זה ממספר סיבות. ראשית, ככל שהמשאבים מצומצמים יותר והמדיה החברתית מאפשרת גיוס פוליטי,] התושבים ידרשו יותר שיפורים. מעבר לכך, הטכנולוגיה כבר בשלה מספיק, עם חיבוריות משופרת ומחשוב זול יותר, כדי להפוך את ישומי העיר החכמה לכדאיים כלכלית.

הדוח מצא כי הערים המתקדמות ביותר בתחום הן סינגפור, לונדון, ניו יורק, סן פרנסיסקו ושיקאגו, כך על פי zdnet.com.

המחקר בחן 20 ערים ברחבי העולם לפי ארבעה תחומים של חדשנות: ניידות, בריאות, ביטחון הציבור ויצרנות. הוא מדד את התועלות של הטכנולוגיות במושגים של הזמן שנחסך לתושבים. בסיכומו של דבר, המחקר גילה כי ישום הטכנולוגיות בארבעת התחומים הביא לחיסכון של 125 שעות בשנה עבור כל תושב.

  • טכנולוגיה הקשורה לניידות, כמו תשתיות משולבות בטכנולוגיות IoT, יכולה לחסוך עד 60 שעות בשנה.
  • שירותי בריאות דיגיטליים מחוברים יכולים לחסוך לתושבים כמעט 10 שעות מידי שנה.
  • כלים יצרניים כמו אפליקציות עירוניות ושירותים דיגיטליים יכולים לחסוך לתושבים 21 שעות הודות ליכולתם לפשט את המשימות המינהלות בעיר.
  • ישומים בתחום ביטחון הציבור יכולים להציע קרוב ל-35 שעות חיסכון בשנה הודות לטכנולוגיות המסייעות לצוותי אכיפת החוק והמגיבים הראשונים, למשל.

ב-Intel מציינים כי התרומה שלהם לעיר החכמה נוגעת לתשתיות חכמות: בפורטלנד ובסן דייגו, למשל, נפרסו חיישני  ה-Current CityIQ (מפיתוח Intel, GE, AT&T) המאפשרים להפוך את תאורת הרחוב לתשתית דיגיטלית. פלטפורמת האפליקציה של החברה בתחום הבריאות מאפשרת טיפול מרחוק בחולים.

בכל מקרה, הדוח מייעץ למנהיגות העירונית "להאיץ את ישום טכנולוגיות העיר החכמה אך לעשות זאת במחשבה תחילה ובאופן שיטתי".