דארפ"א תנצל אורגניזמים ימיים כדי לנטר את האוקיינוס
This post is also available in: 
English (אנגלית)
האוקיינוסים העצומים של העולם מציעים כר נוח וכמעט בלתי נגמר בו יכולים אויבים לתמרן באופן נסתר. צבא ארה"ב פורס רשתות של פלטפורמות וחיישנים מאויישים ובלתי מאויישים על מנת לנטר פעילות יריבים, אבל גודל המשימה הוא כביר וחומרה לבדה איננה מספיקה כדי לכסות כל אספקט ימי. חיים ימיים, לעומת זאת, מציעים יתרון פוטנציאלי חדש.
דארפ"א ידועה כחלוצה בתחום ניצול האוקיינוס לצורכי ניטור פעולות אויב. דוגמה אחת לכך היא תוכנית האוקיינוס של הדברים ועוד אחת היא תוכנית רשת הארכיטקטורה התת-מימית הטקטית עליהן כתבנו בעבר באתר i-HLS.com.
אורגניזמים ימיים הינם קשובים מאוד לסביבתם – הישרדותם תלויה בכך – ותוכנית חדשה בהובלת משרד הטכנולוגיות הביולוגיות של דארפ"א מכוונת לנצל את יכולות החישה הטבעיות שלהם, על מנת לגלות ולסמן פעולות מעניינות שקורות במים אסטרטגיים כמו מיצרים ומים רדודים.
תוכנית הסנסורים הימיים החיים התמידיים (PALS), אותה מובילה מנהלת התוכנית לורי אדורנטו, תחקור אורגניזמים טבעיים ומותאמים כדי לקבוע מי מהם יוכל לתמוך באופן טוב יותר במערכות חיישנים שינטרו תנועות כלים ימיים מאויישים ובלתי מאויישים. PALS תחקור את תגובותיהם של אורגניזמים ימיים לנוכחות של כלים כאלו, ותאפיין את הסימנים או ההתנהגויות שהם מפגינים על מנת שאלו יוכלו להיתפש, להיתרגם ולהיות מועברים ברשתות החומרה הפרוסות בים.
“גישתו הנוכחית של חיל הים האמריקאי לגילוי וניטור של כלים תת ימיים היא מבוססת חומרה ועתירת משאבים. כתוצאה מכך, ביכולת נעשה שימוש בעיקר ברמה הטקטית, על מנת להגן על נכסים רבי ערך כגון נושאות מטוסים, ופחות בהקשר אסטרטגי נרחב", אמרה אדורנטו.
"אם נוכל לנצל את יכולות החישה הטבעיות של אורגניזמים חיים הנפוצים מאוד באוקיינוסים, נוכל להרחיב את יכולתינו לעקוב אחר אויבים ולעשות זאת באופן דיסקרטי, על בסיס תמידי, ועם דיוק מספיק כדי לאפיין את גודל וסוג כלי האויב".
חוץ מהנפוצות הברורה, מערכות חיישנים הבנויות סביב אורגניזמים חיים יציעו גם מספר יתרונות על שימוש בחומרה בלבד. חיים ימיים מתאימים עצמם ומגיבים לשינויים בסביבה, והם מתרבים ומקיימים עצמם באופן עצמאי. האבולוציה נתנה לאורגניזמים הימיים את היכולת לחוש גירויים בתחומים רבים – מישוש, חשמליים, אקוסטיים, מגנטיים, כימיים ואף חזותיים. גם תנאי אור קשים במיוחד לא מהווים מכשול לאורגניזמים שהתפתחו לצוד ולחמוק בחשיכה.
אולם, הערכת יכולות החישה של היצורים הימיים היא רק אחד מהאתגרים לחוקרי תוכנית PALS, כך לפי אתר terradaily.com. צוותים התומכים בדארפ"א יצטרכו לפתח חומרה, תוכנה ואלגוריתמים על מנת לתרגם את התנהגות האורגניזמים למידע לפיו ניתן לפעול ואז להעביר זאת למשתמשי הקצה.
מערכות החומרה הפרוסות פועלות במרחק סטנד-אוף של עד 500 מטרים חייבות לאסוף סימנים ממין רלוונטי, לעבד ולזקק אותם, ואז להעבירם למשתמשי קצה מרוחקים. מערכת החישה השלמה חייבת גם להבדיל בין כלי תת מימי שהוא המטרה לבין מקורות גירוי אחרים, כמו עצמים ימיים או אורגניזמים ימיים אחרים, על מנת להגביל את מספר אזעקות השווא.
אדורנטו מתכוונת להדגים את הגישה ואת יתרונותיה בסביבה המדמה את המצב האמיתי על מנת להעביר את המערכת לשימוש צבאי.
"התרחיש האידאלי של PALS הוא לעשות שימוש במגוון רחב של אורגניזמים ימיים, מבלי להצטרך לאמן, לשכן או להתאים אותם בכל צורה, כדי לפתוח את סוג השימוש הזה למקומות רבים", אמרה אדורנטו.
