לייזר מיילס ייכנס להכשרת יסוד הלוחמים

This post is also available in: English (אנגלית)

מערכת האימונים בלייזר מיילס נמצאת בשימוש כבר שנים רבות, ליתר דיוק משנת 1970, אך כשאנחנו חושבים על סימולציית אימון שכוללת לייזר זה נראה לנו כמו מדע בדיוני. המערכת מאפשרת לחיילים 'לירות' אחד בשני, אך כמובן מבלי להיפגע מקליעים אמיתיים.

הציוד עושה שימוש בלייזר ובמחסניות ריקות כדי לדמות קרב אמיתי, ונותן לחיילים ולמתאמנים משוב מיידי, ממש כמו במשחק מחשב. הנשק נרתע כאשר יורים בו, ריח אבק השריפה באוויר ממשי, והקולות האלקטרוניים המדמים ירי נותנים הרגשה של דחיפות שבדרך כלל לא קיימת באימון דו"צ (ירי דו צדדי – אימון יבש, ללא ירי, שצבאות מבצעים כדי לדמות לחימה) רגיל.

"מיילס הוא כלי טוב", אמר סגן משנה אדם פסטור, קצין ניהול בגיס החי"ר ה-39 בצבא ארה"ב, שחייליו משתמשים בציוד, לאתר defencetalk.com. מוזר לחשוב ששימוש בלייזר המורכב על רובה מייצג גישה של חזרה לבסיס מבחינת אימונים, אבל פסטור אומר כי המתאמנים – בשבוע השמיני להכשרתם הבסיסית – הסתדרו יפה עם האתגר הטכני של הנשקים הלא רגילים, כמו גם עם הטמפרטורות הקפואות שאיימו להפריע למהלכו התקין של האימון במשך כל שבוע האימונים.

“הם קפואים, הם חדורי מוטיבציה" אמר פסטור. "ברגע שהם רואים שני תרגילים ומבינים מה מצופה שיעשו, הם תופסים את זה ומבצעים בצורה טובה".

מיילס תוכננה כך שתחליף גם את יכולות הירי וגם את האפקטים של הנשקים בזמן קרב מדומה. ציוד המיילס יכול גם לזהות פגיעות מ'קליעי' הלייזר ולערוך בקרת נזקים לכל המשתתפים. יש משוב קולי מיידי שנותן למתאמנים לדעת מתי קליעים מדומים מתקרבים אליהם. למתאמנים פחות ברי מזל, יש צליל שמסמן פגיעה שמוציאה אותם מכלל פעולה.

"באופן רעיוני, לצבא יש רעיונות מעולים לגבי איך הופכים את האימונים לטובים יותר", אמר. "מיילס הוא אחד מאותם משפרי אימונים שייתנו לחיילים משוב מיידי. הדרך היחידה לשפר את זה היא להשתמש בדימוי קליעים… הם ייפגעו מקליעי צבע, וירגישו גם את העקיצה".

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=Q3dxGLY3yaU]

הכנסת מיילס למחזור האימונים דורש מסמלי האימונים (תפקיד בצבא ארה"ב שהנושא בו אחראי על אימונים בשלב ההכשרה הבסיסית של החייל) להיות מנוסים בשימוש בציוד, ואז להיות מסוגלים למצוא את הפורום הנכון להשתמש בו. הפלוגה המתאמנת בחרה להשתמש בו באימון דו"צ בצמדים, אמר סמל ראשון ראמזי סטריט, סמל אימונים בכיר בגיס החי"ר ה-39.

“הם הולכים לנוע בצמדים ולהתקדם עד לקצה נתיב התנועה", אמר סטריט. "יש אזורים בהם הוגדר להם לתפוס מחסות, אבל הרעיון הוא שימצאו את המחסה שלהם לבד".

בסוף הנתיב ישנם חיילי "אויב" שיורים בכלי נשק עם מיילס לכיוון הצמד בעודו מתקדם. יכולותיהם להשיב אש ולמצוא מחסה ייבחנו במהרה. כל מתאמן יחפה בתורו, בעוד הצמד שלו יתקדם לכיוון האויב. ברגע שהמשימה תושלם, יוזנק לנתיב עוד צמד ויחל את אתגר ההתקדמות שלו.

אין בנמצא מטווח עם נתיבים שמיועדים באופן רשמי לתרחיש הזה, כך שסמלי האימונים התאימו חלק ממטווח רמאגן שבדרך כלל אין בו תנועה רגלית רבה. אזור מיוער מלא בשיפועים ועלווה מפוזרת נבחר, עצמים אקראיים נבחרו לייצג "מחסות" בשביל המתאמנים והחיילים שיגלמו את האויב, ונתיב ההתקדמות מוכן לפעולה.

"זאת הזדמנות מצוינת להתחיל לבחון את כל הטכנולוגיה שיש לנו", אמר סרן פרנסיסקו אידרגה, מ"פ בראבו בגדוד הרביעי בגיס החי"ר ה-39. "אנחנו  מנסים לראות אם החיילים משתמשים בכל הידע שצברו, עד לתנועה בצוותים, מיומנת חשובה מאוד בשדה הקרב".