This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

צבא ארה"ב מפתח מערכת חדשה לזיהוי אש אויב עבור הכלים הכבדים שלו, שתזהה, תנטר ותהפוך אש נק"ל (נשק קל) של האויב למטרה לשריון האמריקאי.

היכולת של צוות טנק לזהות מיקום ירי, ולא משנה אם מדובר בנשק קל או בטילי נ"ט, לא תסולא בפז. יכולת זו, כאשר היא משולבת ביכולות השו"ב של שאר הצבא, יכולה לתת לכוחות הלוחמים יתרון גדול בשדה הקרב המודרני, בו האיום מגיע מכל כיוון, ואף ממנהרות תת-קרקעיות.

כיום יש מגוון של חיישנים בהם עושה הצבא ניסויים, בהם חיישני אינפרא אדום, שתוכננו כך שיזהו את חתימת החום שמופקת מאש האויב. עוד חיישנים בהם התנסה הצבא במשך השנים הם חיישנים אקוסטיים.

"אנחנו אוספים נתונים על חתימת איום ומעריכים לפי זה את החיישנים ואת ביצועי האלגוריתמים שלנו", אמר ג'ין קלאגר, סגן מנהל חטיבת מערכות לחימה קרקעיות במינהל חיישני ראיית הלילה והאלקטרוניקה של הצבא, בריאיון לאתר nationalinterest.org.

יחידתו של קלאגר, שעובדת בצמוד למחלקת הרכש בצבא בזיהוי ולפעמים האצת טכנולוגיות לקראת מלחמה, היא חלק מהמרכז לתקשורת, אלקטרוניקה, מחקר, פיתוח והנדסה של הצבא (CERDEC).

בכירים בצבא אמרו גם כי תהיה עוד אינטגרציה של חיישנים לזיהוי אש אויב, כחלק מההכנות לניסוי רשמי בשנת 2019.

חלק בסיסי בעבודת החיישן הוא לאפשר מתקפת נגד, מכיוון שהיכולת לזהות אש אויב תאפשר לצוותי השריון לתקוף מטרות מתוך הטנק.

כיום, הצבא משתמש במערכת זיהוי ותקיפת מטרות בשם "מערכת כלי נשק משותפים בשליטה מרחוק", או CROWS. על ידי שימוש במסך תצוגה, חיישנים לזיהוי מטרות ושליטה במערכת כלי נשק המותקנת על גבי הטנק, CROWS מאפשרת ללוחמים לתקוף מטרות מתוך הטנק, מבלי להיחשף.

"אם יורים עלינו, CROWS מסובבת את הנשק ישירות למקום הירי על מנת לאפשר תקיפה", אמר קלאגר.

חלק גדול מהטכנולוגיה הקשורה בחיישנים אלו ניתן להבין דרך ההקשר של בינה מלאכותית. אוטומציית מחשב, כאשר היא משתמשת באלגוריתמים מתקדמים ובצורות שונות של ניתוח, יכולה לעבד במהירות נתונים שמגיעים מהחיישנים על מנת לזהות חתימת ירי אויב. "בינה מלאכותית מתחשבת גם במידע ממקורות אחרים, ועוזרת למנוע אזעקות שווא", אומר קלאגר.

מפתחי בינה מלאכותית מסבירים לעיתים קרובות כי מחשבים יעילים מאוד בארגון מידע ובביצוע של פונקציות מפתח ארגוניות כגון צ'קליסטים או זיהוי של נקודות חשובות. עם זאת, רבים מאותם מומחים מוסיפים גם כי קוגניציה אנושית, באספקטים של פתירת בעיות דינמיות ושיקול דעת בזמן אמת, אינה בת החלפה במצבי לחימה.

במהלך השנים היו כמה וכמה טכנולוגיות זיהוי ירי נשק קל שנבחנו ושולבו במסוקים. אחת מהן, שהגיחה בתור משהו שהצבא האמריקאי בחן בשנת 2010 נקראת מערכת רכישת מטרות קרקעית, או GFAS.

מערכת זו, ששולבה במסוקי קרב מסוג אפאצ'י, השתמשה בחיישני אינפרא אדום כדי לזהות חתימת חום מנשק אויב. מיקום האויב ייקבע כך על ידי מעבד שער שנמצא על המסוק, המסוגל לאכן את המתקפה במהירות.

בעוד קלאגר אומר כי ישנן ללא ספק נקודות דומות בין מערכת זיהוי אש אויב אווירית לבין הטכנולוגיה הדומה על הקרקע, הוא הצביע גם על נקודות שוני ברורות. "מהקרקע לקרקע, יש הרבה יותר עצמים נעים אותם יש לנתח", אמר.

שילוב פוטנציאלי בין מערכת לזיהוי אש אויב לבין מערכת הגנה אקטיבית נלקח גם הוא בחשבון, מסביר קלאגר. מערכת הגנה אקטיבית, כמו שכעת נמצאת בבחינה בצבא על כלי האברמס, בראדלי וסטרייקר, משתמשת בחיישנים, במיירטים ובטכנולוגיית בקרת אש על מנת לזהות ולהפיל רקטות RPG וטילי נ"ט מונחים. בעוד מערכת ההגנה האקטיבית, ברעיון ובביצוע, מגנה מפני איומים גדולים יותר מאשר ירי נשק קל, יש יתרון קרבי רציני בסינכרון בין המערכות.

מערכת לזיהוי אש אויב כוללת אותה הפונקציה בה נעשה שימוש לזיהוי מוקד הירי כמו במערכת ההגנה האקטיבית", אומר קלאגר.

היתרונות של יכולת פעולה הדדית כזאת הם מגוונים. בהינתן שרקטות RPG וטילי נ"ט מונחים נורים לעיתים קרובות מאותו מקום ממנו נורית אש נק"ל, היכולת לנטר כל אחת מהן או את שתיהן בזמן אמת משפרת מאוד את המודעות המצבית ואת יכולת יצירת המטרות של הכוחות.