צעד נוסף בטכנולוגיות לרחפנים אוטונומיים

This post is also available in: English (אנגלית)

כדי שרחפני קוואדרוטור בעלי ארבעה מדחפים יוכלו לנוע יחד בנחילים, רובם זקוקים לטכנולוגיות כמו GPS או מערכת לכידת תנועה חיצונית כדי שיוכלו לפעול יחד. מגבלה זו מצמצמת את האפשרויות בהן ניתן להשתמש בנחילי הרחפנים.

נראה שחוקרים באוניברסיטת פנסילבניה מצאו פיתרון לבעיה זו. בצעד נוסף לקראת אוטונומיה של נחילי רחפנים, הם הצליחו ללמד נחיל של תריסר רחפנים בעלי ארבעה מדלחפים לטוס יחד במבנה באמצעות לא יותר מאשר מצלמה קטנה  בעלת שדה ראיה של 160 מעלות המכוונת כלפי מטה ויחידת מדידה אינרציאלית, IMU. התוצאה – נחיל הרחפנים הגדול בעולם שאינו מסתמך על GPS או לכידת תנועה.

כל רחפן בקבוצה עוקב אחר מיקומו המדויק ואז שולח עדכונים לתחנה קרקעית, שמשגרת פקודות חזרה לנחיל כדי שהרחפנים ישנו את מיקומם. הרחפנים ממלאים אחר הפקודות המתיחסות למספר רב של כלי טיס הפועלים יחד בתיאום. המערכת מאפשרת להוסיף עוד רחפנים או לצמצם את מספרם בקלות.

"עלות הפיתרון נמוכה, והארכיטקטורה שאנחנו מציעים ניתנת להרחבה", דר' ג'וזפה לויאנו, חוקר בפרויקט, אמר ל-digitaltrends.com.

“זאת הפעם הראשונה שתפיסה, תכנון ובקרה משולבים לניווט אוטונומי של מספר כלי טיס שניתנים להחלפה ביניהם, עד 12 רחפני קוואדרוטור, ללא הסתמכות על GPS או מערכת חיצונית. שיתפנו את כל רכיבי החומרה והתוכנה בהם השתמשנו. בעתי, היינו רוצים שכל אחד יהיה מסוגל להטיס נחיל רחפנים בלי להשתמש באמצעים חיצוניים יקרים וגם באזורים נטולי GPS".