This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

לא מעט מקרים של ירי המוני במתקנים ציבוריים התרחשו בשנים האחרונות בארה"ב. מכשיר קטן ולא יקר עשוי להוות את ההבדל בין חיים למוות במקרים של ירי בבית ספר. ג’ים סקורפיק, מהנדס ראשי ב-PNNL (המעבדה הלאומית Northwest) בריצ’לנד, וושינגטון פיתח טכנולוגיה שתאפשר לבתי ספר שכבת ביטחון נוספת.

מעבדת PNNL כבר פיתחה עבור הצבא מערכת חיישן קטן המופעל על ידי סוללה, וסקורפיק סבר כי ניתן להתאים אותה כדי להודיע לרשיות תוך שניות על מקרה ירי פעיל בבית-ספר, מקום עבודה או בניין ציבורי אחר.

הוא וצוותו פיתחו תוכנה שתוסיף לחיישן את היכולת לאתר מחדר לחדר ירי מנשק, בעזרת פיתוח גלאי שעשוי מחלקים שמחירם אינו עולה על $100. מימדיו של מאתר הירי האקוסטי קטנים כגודל כף יד וקלים מספיק להצמדה על קיר הכיתה. יש לו מחשב מיניאטורי שמסוגל להעריך אם צליל חזק הוא אכן קול של ירי תוך שתי שניות.

המכשיר יכול להבחין בין ירי לרעש אחר כמו התפוצצות בלון, טריקת דלת של לוקר וכו', ברמה גבוהה של דיור. הוא מסוגל גם לקבוע איזה סוג של נשק ירה ולהעביר את המידע באמצמעות קשר אלחוטי למגיבים ראשונים.

העובדה שחיישנים נפרדים מותקנים בכל כיתה, מסדרון ואזור ציבורי כמו קפטריה, מאפשרת למשטרה לקבל מידע בעל ערך רב על מיקום היורה ואף לאיזה כיוון הוא מתקדם, על פי tri-cityherald.com.

מידע זה יכול להיות חשוב במיוחד כשמדובר בבית-ספר גדול עם קמפוס של בניינים, וכך ניתן לכוון את השוטרים ישירות לאזור הירי.

השוטר שמגיע למקום יכול לדעת האם יש יותר מיורה אחד והאם מדובר ברובה או בנשק אוטומטי שמאפשר ירי מהרי, כפי שקרה באירועי הירי האחרונים בבתי ספר.

בעבר הרחוק השוטרים היו ממתינים לצוותי הימ"ם אבל כיום כל שוטר שנמצא בסיור בסביבה יכול להיכנס מייד לבניין.

מטרתו של סקורפיק היתה לפתח מכשיר במחיר סביר, קל להתקנה ומדויק. כאמור, הוא התחיל בחיישן שפותח על ידי ה-PNNL וכיום נמצא בשימוש בטילי האוויר-קרקע Hellfire של ארה"ב באיראן ועיראק. החיישנים מדווחים על רמת לחות, רעידות והלם לגבי הטילים המוטסים. מה שהניע את סקורפיק היה העובדה שיש להם חיי סוללה ארוכים, מעבד או מחשב זעיר מובנה, והם משתמשים בקשר אלחוטי להעברת מידע. החיישנים הותאמו גם עבור משרד האנרגיה האמריקאי כך שיכולותיהם האקוסטיות מאפשרות להם לאתר פריצה למכולות עם חומרים גרעיניים רגישים.

אלגוריתם מתימטי מבחין בין קולות ירי לקולות אחרים. החיישן משתמש בתדרים שנוצרו במקומות סגורים כמו כיתות לימוד, שהאוזן האנושית אינה יכולה להבחין בהם, לדברי סקורפיק. כמו כן פותחה אפליקציה עם מידע בסיסי כמו תאריך ושעה.