רחפנים יבדקו סימני חיים של ניצולים על הקרקע

This post is also available in: English (אנגלית)

בפיתוח שתואר כפורץ דרך בתחום טכנולוגיות חילוץ והצלה, הצליחו חוקרים באוסטרליה להשתמש בכלי טיס בלתי מאויש כדי למדוד סימנים חיוניים של אנשים על הקרקע בטכנולוגיה שתוכל להיות מיושמת באזורי לחימה ואסונות טבע.

במסגרת שיתוף פעולה עם קבוצת המדע והטכנולוגיה הביטחונית האוסטרלית DST, ביצעו חוקרים מאוניברסיטת דרום אוסטרליה ניסוי מוצלח ברחפנים שכלל מדידה של נתוני קצב לב ונשימה באמצעות מערכות דימות לחישה מרחוק תוך ריחוף בגובה 3 מ' מעל הנבדקים.

סרטוני וידאו שתועדו על ידי הרחפנים עקבו אחר שינויים בגוון העור של האנשים ותיעדו את תנועות הראש שלהם כדי לשקף סימנים חיוניים, וסיפקו דרך זולה, מדויקת ונוחה לניטור קצב הלב ללא כל מגבל פיזית, לפי unisa.edu.au.

פריצת דרך זו עשויה לספק ישומים רבים בתחומים האזרחיים, ביטחוניים ותגובה לחירום, ביניהם מיון ראשוני של קורבנות אסון לאחר רעידות אדמה, איתור איומי טרור בשדות תעופה, וניטור מרחוק של קצב לב בפגים באינקובטורים.

הצוות בראשותו של פרופ' ג'אבאן צ'אהל ביצע מספר ניסויים בהשתתפות 15 אנשים בריאים בגילאי 2-40 בסביבות פנים וחוץ ובטווח קרוב מהרחפנים. התוצאות היו מדויקות כמו תוצאות מדידה בשיטות המקובלות לניטור סימנים חיוניים באמצעות מגע – אקג, מדי דופק ומדי נשימה.

"זו הפעם הראשונה שסרט וידאו מרחפן הדואה באוויר משמש למדידת סימנים לבביים-נשימתיים", אמר פרופ' צ'אהל.

הניסויים בוצעו בטווח של 3 מ' מהנבדקים אך החוקרים מצפים כי הרחפנים יוכלו לתעד מידע גם ממרחקים גדולים יותר ברגע שהטכנולוגיה תבשיל.

הרחפנים יוכלו לאתר טרוריסטים פוטנציאליים במרחבים ציבוריים רק בעזרת מדידת אנומליה בקצב הלב שלהם, לדברי החוקר הראשי.

"סביר שאדם שמתכוון לבצע פעולה אלימה יהיה בעל התנהגות לא רגילה וסימנים פיזיולוגיים חריגים. הוא עשוי להיות נרגש מאוד או שלו בצורה בלתי רגילה, ובמקרים רבים יכול להיות תחת השפעת סמים. קיים סיכוי גבוה שהמערכת שלנו תוכל לאתר את האנומליות האלה".

טכנולוגיה זו תוכל להחליף גם את השימוש באלקטרודות חד-פעמיות יקרות במדינות המתפתחות, כדי לנטר סימנים חיוניים מרחוק ולצמצם את הפיתוי לעשות שימוש חוזר באלקטרודות, דבר שעלול להפיץ מחלות עור קשות בקרב תינוקות שרק נולדו.

מרכזים לקשישים יוכלו לנצל את יתרונות מערכות הדימות האלה שניתן יהיה להציב במיקומים אסטרטגיים כדי למדוד את קצב הלב של הקשישים ואת קצב הנשימה, אומר פרופ' צ'אהל.

“כמובן שקיימים היבטים אתיים וסוגיות של פרטיות בהקשר של הטכנולוגיה הזו שיש לפתור אותם לפני שמתחילים בשימוש שוטף, אך קיים פוטנציאל אדיר במערכות האלה לטובת החברה, במיוחד בתחום הביו-רפואי. אני מצפה שנשתמש בתוכנה זו בחיי היומיום במהלך העשור הקרוב," סיכם פרופ' צ'אהל.