הזדמנויות חדשות לעסקאות ביטחוניות בהודו

This post is also available in: English (אנגלית)

השוק ההודי הוא השוק העיקרי כיום עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות. בשנים האחרונות סיפקו חברות ישראליות, ובראשן התעשיה האווירית, מערכות נשק להודו בהיקף של מיליארדי דולרים. העיסקה הגדולה ביותר נעשתה עם התעשיה האווירית, שפיתחה יחד עם משרד ההגנה ההודי את מערכת הברק 8 להגנה על ספינות. ההודים רכשו גם גירסה יבשתית של המערכת. על הפרק כרגע עסקאות ענק נוספות, שבכולן הדרישה היא להעביר טכנולוגיות וייצור בהודו.

כעת הודו שוקלת הטמעה של מודל מעורבות 100% להשקעה זרה (FDI) במגזר הביטחוני כדי לזרז את ההשתתפות של חברות ביטחוניות בייצור מטוסי תובלה צבאיים, טנקים וכלי רכב משוריינים. כיום, למשקיעים זרים מותר להשקיע רק בשיעור של עד 49% במסגרת המסלול האוטומטי והשקעה של עד 100% מותרת רק באישור ממשלתי מיוחד.

על פי דיווח של defenseworld.net, החיסרון במערכת הנוכחית הוא שחברות ביטחוניות זרות גדולות לא נחפזות להסכים להעברת טכנולוגיות. שר הכלכלה, ארון ג'ייטלי, שנפגש עם גורמים ממשלתיים לאחרונה, ערך סקירה של מדיניות המעורבות הזרה הנוכחית. הקבינט כבר רוצה זה זמן מה לאפשר מסגרת מעורבות זרה משוחררת יותר כדי למשוך השקעות זרות במגזרים מסוימים, כמו קמעונאות וביטחון. מדיניות המעורבות הזרה מפוקחת על ידי מחלקת המדיניות התעשייתית והקידום DIPP, ששוקלת את האישורים הביטחוניים שניתנים על ידי משרד הפנים.

גורמים במחלקת המדיניות התעשייתית והקידום מסיקים כי מעורבות זרה בביטחון לא התקדמה משום שההחזרים על ההשקעות והעסקאות הממשלתיות נמוכים. אולם, מדיניות המעורבות הזרה בביטחון תוכל לשנות את המגמה של התלות המלאה של הודו בייבוא בכל הקשור לביטחון.

מספר מבקרים הצביעו על החיסרון בכך שמעורבות גדולה יותר תהווה מהלך מורכב לקידומו של מגזר שמתבסס על עצמו, ויש סיכוי גבוה שהדבר עלול לחבל באינטרסים של המדינה. גורמים רשמיים מסרו שהמגזר הביטחוני זקוק מאוד להשקעה משמעותית והזרמה של טכנולוגיות חדשות.