לשים מגבלות למדפסות תלת מימד

This post is also available in: English (אנגלית)

סוגים שונים של מתקפות סייבר הופכים יותר ויותר נפוצים בשנים האחרונות. לאור העלייה במתקפות על מדפסות תלת מימד, חוקרים באוניברסיטת רוטג'רס ניו ברונסוויק והמוסד הטכנולוגי של ג'ורג'יה פיתחו שיטות להלחם בהם, על פי האתר של רוטג'רס.

"המדפסות יהפכו למטרות מושכות משום שאמצעים שמודפסים במדפסות תלת מימד משמשים תשתיות חיוניות ברחבי העולם, ומתקפות סייבר כאלו נגדן יוכלו ליצור כשלים בתחומי הבריאות, תחבורה, רובוטיקה, תעופה ואפילו חלל", אמר סמאן אליארי זונוז, פרופסור חבר במחלקה להנדסת מחשבים ואלקטרוניקה באוניברסיטת רוטג'רס.

מתוך כמה שיטות יחודיות, החוקרים ישתמשו בטכניקות למיפוי מחלת הסרטן כדי לאתר פריצה ושיבוש באמצעי הבקרה של המדפסת.

"דמיין מיקור חוץ של יצור אובייקט למרכז הדפסות תלת מימד כאשר אין לך גישה למדפסות שלהם ואין שום דרך לוודא אם יש תקלות ושיבושים קטנים, בלתי נראים לעין בלתי מזוינת, שהוכנסו לתוך מה שביקשת להדפיס", אמר מהדי ג'בנמארד, מכותבי המחקר ופרופסור חבר במחלקה להנדסת אלקטרוניקה ומחשבים באוניברסיטת רוטג'רס. "התוצאות עלולות להיות מזעזעות ולא תהיה לך דרך לאתר את מקור הבעיה".

החוקרים הגו שלוש דרכים להיאבק במתקפות סייבר על מדפסות תלת מימד: מעקב אחר תנועות המדפסת, מעקב אחר צלילי המדפסת ושימוש בחלקיקי זהב זעירים.

הדפסה תלת מימדית ממלאת חלק גדל והולך בייצור התעשייתי. אולם מוצרי רפואה ובטיחות, כמו פרוטזות וחלקי חילוף, מודפסים ללא דרך קבועה לוודא את הדיוק שלהם, קובע המחקר. אפילו בתים ובניינים נבנים על ידי מדפסות תלת מימד, אמר ג'בנמארד.

במקום להוציא 100 אלף דולר או יותר ולרכוש מדפסת כזו, חברות רבות וארגונים שולחים מוצרים שמתוכננים באמצעות תוכנות ליצרנים חיצוניים לצורך הדפסה, זונוז אמר, אך המדפסות הללו עלולות להוות מטרה לפריצה.

לצורך המחקר, החוקרים קנו מספר מדפסות תלת מימד והראו שאפשרי לפרוץ לקושחה ולהדפיס אובייקטים פגומים. הפגמים בלתי ניתנים לאיתור מבחוץ אבל מסתבר שהיו בהם חורים או סדקים מבפנים. חוקרים אחרים הראו בסרטון יוטיוב כיצד פריצה יכולה להוביל להתרסקות של כטב"ם מודפס.

בשעה שברור שתוכנה נגד פריצות היא חיונית, אף פעם לא מדובר במשהו שבטוח ב-100 אחוזים מפני מתקפות סייבר. לכן, החוקרים פנו להתמודדות עם ההיבטים הפיזיים של המדפסת, התוכנה שולטת במדפסת שממלאת את העיצוב המבוקש. הצד הפיזי כולל מעין זרוע בה נדחס חומר (פלסטיק, חוט מתכת או חומר אחר) כדי ליצור אובייקט.

החוקרים עקבו אחר התנועה של הזרוע באמצעות חיישנים וצלילים מסוימים, באמצעות מיקרופונים.

שיטה שלישית פותחה כדי לקבוע אם אובייקט הודפס כראוי. חלקיקי זהב זעירים, שפעלו כחומרי ניגוד, הוכנסו ונשלחו יחד עם ההדפסה התלת מימדית למתקן ההדפסה. ברגע שמה שהודפס נשלח חזרה, סריקה ברמה טכנולוגית גבוהה יכולה לגלות האם החלקיקים זזו בתוך האובייקט או שיש בהם חורים או תקלות אחרות.

הצעדים הבאים במחקר כוללים חקירת דרכים נוספות לניתוח מדפסות תלת מימד, הצעת שיטות הגנה והעברת שיטות התמודדות אלו לתעשייה, אמר זונוז.