This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

שנים לפני שצפון קוריאה שיגרה את הטיל ארוך הטווח הראשון שלה, הפנטגון ומומחי מודיעין כבר הזהירו: הצפון מתקדם במהירות והכיסוי הלוויני היה דל. מה שאומר שייתכן תסריט בו ארה"ב לא תבחין בטיל שמכינים לשיגור. דבר זה הצית חיפוש דרכים חדשות לשפר את היכולת האמריקאית להתראה מוקדמת וסיכול מוקדם.

הפתרונות המסקרנים ביותר הגיעו מעמק הסיליקון, שם ממשל אובמה התחיל להשקיע בלווינים אזרחיים קטנים וחסכוניים שממלאים פונקציות כמו ספירת מכוניות במגרשי חניה וביצוע בקרה על צמיחת גידולים חקלאיים. חלק מאנשי הפנטגון, שהורגלו להתבסס על לווינים מסווגים ויקרים, שלוקח שנים לפתח, התנגדו למהלך. אך ככל שתכנית הטילים של הקוריאנים התקדמה, גורמים אמריקאים נראו יותר שאפתניים בקביעת לוח הזמנים בו יעלו הלווינים לאוויר – סוף השנה או תחילת זו הבאה.

על פי הניו יורק טיימס, הלווינים יעניקו כיסוי הכרחי לביצוע תכנית צבאית חדשה שנקראת "שרשרת הרג". זה הצעד הראשון באסטרטגיה חדשה לשימוש בתמונות לוויניות בכדי לאתר את אתרי השיגור של צפון קוריאה, כמו גם אתרים גרעיניים ויכולת ייצור על מנת להרוס אותם בשלב מוקדם של סכסוך אם נראה שאחד כזה מתקרב.

"קים ג'ונג און מתקרב במהירות ליכולת טילים משוכללת", אמר בראיון רוברט קרדילו, ראש סוכנות מודיעין הגיאו-חלל, שמתאמת מיפוי לוויני עבור הממשלה. "ההתקדמות שלו גרמה לנו להשתכלל". ציר הזמן לשיגור הלווינים משקף את הדחיפות במציאת פיתרון. השיגור האחרון על ידי צפון קוריאה תופעל מאתר חדש ועל פי סרן ג'ף דיוויס, דובר בפנטגון, הטיל היה בתכנון לא מוכר. הניידות הזו היא בעיה שהלווינים החדשים, בעלי הכיסוי הרחב שמתבסס על חיישני מכ"ם שפועלים בלילה ובמהלך סערות, נועדו לפתור.

הפרוייקט, שגם הוזכר בהצהרה משותפת של ארה"ב ודרום קוריאה, מהווה שינוי מדיניות עבור נשיא דרום קוריאה, מון ג'אה-אין. הוא דחה דיון ציבורי במהלכים צבאיים מוקדמים לאור העובדה שהיא מזינה את הפרנויה הצפון קוריאנית על פיה ארה"ב ובנות ברית זוממים נגד ממשל קים. מון תמך בהחייאת שיחות ישירות, בהן תמך גם כראש הצבא הדרום קוריאני.

אולם הנשיא טראמפ ניסה ליצור יותר לחץ באמצעות ספינות קרב, סנקציות ומערכות להגנה מפני טילים. "האיום הרבה יותר מיידי", ה.ר. מקמאסטר, יועץ הביטחון הלאומי של טראמפ, אמר לאחרונה. "אז ברור שלא נוכל לחזור על אותה הגישה הכושלת שהתנסינו בה בעבר".

ראג' שאה, ראש יחידת הניסוי לחדשנות ביטחונית, כבר משקיע בחברות שמנצלות לווינים אזרחיים קטנים, שיכולים לפעול בכל תנאי מזג האוויר, בשאיפה שהפנטגון יוכל להשתמש בהם עד סוף השנה או בתחילת זו הבאה. "מדובר באתגר מורכב", אמר שאה, טייס F-16 בעיראק, שהניסיון שלו בעמק הסיליקון משך את מזכיר ההגנה אשטון ב. קרטר, לגייס אותו ליחידה שהקים במהלך הכהונה השניה של אובמה. "המפתח הוא שימוש בטכנולוגיות שכבר זמינות, ולעשות את ההתאמות שאנחנו צריכים לטכנולוגיות ספציפיות שכבר זמינות למטרות צבאיות", אמר שאה. היחידה שלו השקיעה בפיתוח של Capella, סטארט-אפ מעמק הסיליקון. היא מתכננת לשגר את הלווין הראשון שלה בשלבים המאוחרים של השנה הזו. החברה אומרת שמכ"ם הצי שלה, אם יצליח, יוכל לדווח על בסיס שעתי על מטרות חשובות.

"כל הכלי הוא בגודל של תיק גב", אמר פיאן בנזדה, מייסד החברה. ברגע שהוא במסלול, המכשיר יוציא את האנטנה ואת הפנלים הסולריים שלו. "הכל נהיה קטן יותר" בנזדה אמר על חלקי המכשיר. "אפילו הגרסה הבאה של הלווין תהיה קטנה יותר".

האיום של אי-הבחנה בטילים גדל בשנה האחרונה כשצפון קוריאה התחילה להשתמש בדלקים מוצקים אחרי עשורים בהם התבססה על גורמי הנעה נוזליים. בשעה שהגורמים הנוזליים צריכים שעות או אפילו ימים של הכנות, דלקים מוצקים יכולים להיות משוגרים תוך זמן קצר. קים הפך את המאמץ לאתגר אישי, לאחר שהצטלם ליד מנוע גדול אשר מתודלק על ידי דלק מוצק אחרי ניסוי מוצלח בשנה שעברה. אחרי הניסוי ההוא בצפון המשיכו עם עוד ארבעה, שתיים השנה ושתיים בשנה שעברה.

המפתח לאיתור מוקדם של ההכנות לשיגור הוא נוכחות מתמדת של לווינים שיכולים לאתר את התנועה של כוחות צבאיים וציוד צבאי, כולל טילים. דבר זה דורש מכ"מים שמבוססים בחלל, שבמהלך השנים נהיו יקרים מאוד עם האנטנות הגדולות שלהם והנטייה להשתמש בכמויות גדולות של אנרגיה. בדומה לכל מכ"ם הם משגרים גלי רדיו לעבר מטרות ואוספים הדים די חלשים.

ב-2007 העריך משרד תקציב הקונגרס שמבנה של 21 לווייני מכ"ם יעלה לארה"ב עד 94 מיליארד דולר  – יותר מ-4 מיליארד לכל לווין. דו"ח שפורסם מעט אחרי ניסוי הגרעין הראשון של הצפון תהה אם הלווינים יוכלו לאתר טילים קוריאנים על משגרים ניידים. הוא קרא למטרה "מאתגרת מאוד", ואמר שיידרשו 35-50 לוויינים בכדי לאתר את האיומים במהירות. הדור החדש של לווינים קטנים וזולים הוא שגורם לאתגר הזה להיות יותר בר השגה.

בנוסף לחברת Capella חברות פרטיות נכנסות במטרה לנצל את הדורות החדשים של הלווינים, ביניהן: Ursa Space Systems, UrtheCast ו- Iceye – לרובן קשרים הדוקים עם עמק הסיליקון.