This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

טכנולוגיה חדשה לעמידות בקרינה פותחה לצורך מבצעי חלל צבאיים. חברת BAE Systems מפתחת אמצעי לשיפור העמידות והאמינות של מבצעי חלל ולווינים באמצעות ישומים חדשים בתחום האנטי-קרינה.

טכנולוגיות חיישני הלווינים הן בדרך כלל חשופות יותר להפרעות קרינה בסביבת החלל, לאור מצבם של הרכיבים האלקטרונים שלהן, אומר ג'ים לרוסה, מנהל תכנית המחשוב לחלל בחברה.

"חלקיק טעון קרינה מהשמש עלול להשפיע על מכשיר ולגרום לנזק משמעותי; הוא מסוגל להזרים חשמל למעגל חשמלי וליצור 'רעש' אלקטרוני ואותות בתוך המכשיר. התוצאה יכולה להיות הפקת נתונים שגויים או פקודות גרועות.

בתלות במצב, התוצאה יכולה להיות מוגבלת לשינוי בתפוקות החיישן או כזו שדורשת טעינה מחדש של המחשב או אף נזק בלתי הפיך", אומר לרוסה.

לפי defensesystems.com, החברה התומכת במערך רחב של לווינים צבאיים אמריקאים, מציעה טכנולוגיה לסבילות קרינה שפותחה כדי לשפר את אמינות המכשירים בחלל.

משימות הכוללות טכנולוגיה זו מספקות תפקוד מאובטח של תקשורת צבאית, תמונות לתקשורת מסחרית והיבטים שונים של ניטור סביבתי.

נאס"א משתמשת בתחנות שידור בחלל כדי להעביר פקודות ללווינים שלה ולקלוט מהם נתונים באמצעות אותות RF. אך בשל המרחק בין הפלנטות, משך הזמן הנדרש לפקודה מכדור הארץ להגיע ללווין מגיע ל-20 דקות.

חלקיקים טעוני קרינה מהשמש מהווים סכנה גדולה לאלקטרוניקה בחלל. במידה רבה, האטמוספירה מגינה על כדור הארץ מפני חלקיקים. "יש צורך ברכיבים אלקטרונים מוקשחים", אומר לרוסה, "כדי להפוך את המעגלים החשמליים לחסינים בפני החלקיקים שמצליחים להגיע".

לדבריו, בחלל נדרשת עוצמה חישובית גבוהה יותר מפני שטכנולוגיית החיישנים היא כל כך מתקדמת שהיא מייצרת נפח אדיר של נתונים.

לרוסה הסביר עוד כיצד ניתן לאסוף יותר נתונים מהחיישנים מאשר אפשר לשלוח חזרה לכדור הארץ: "חשוב לעבד את הנתונים ישירות על הלווין כדי לשמור רק את המידע החשוב לשידור".

ראשי הפנטגון בקהיליית החלל והמודיעין מודעים לעליה המהירה במחשוב חלל, עוצמת עיבוד, נתונים והצורך בהגברת האמינות והבטיחות של המערכות.

רוברט קרדילו, ראש הסוכנות הלאומית למודיעין-גאומרחבי GEOINT מסר לאחרונה לקונגרס כי התפוצצות הנתונים מהחלל "לקחה את הדיסציפלינה של GEOINT הרחק מעבר לגבולות הפרשנות ויכולת ההסבר האנושית. באמצעות שילוב כל הנתונים הזמינים כיום עם שימוש באלגוריתמים, עיבוד אוטומטי, למידה חישובית ובינה מלאכותית, אנו מאמינים שנוכל להשיג אוטומציה של 75% או יותר מהמשימות השגרתיות שאנו מבצעים כיום".

קרדילו הוסיף כי הדבר ידרוש השקעות משמעותיות בתחומי ארכיטקטורת ה-IT ומחקר ופיתוח, לפי דוח של הפנטגון.