מה הסוד של מל"ט-הטיל ההיברידי שבפיתוח?

מה הסוד של מל"ט-הטיל ההיברידי שבפיתוח?

drone-missile

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

סין מפתחת מל"ט חדש שעושה שימוש בטכנולוגיית אפקט הקרקע על מנת לרחף מעל פני האוקינוס. דיווחים במדיה החברתית מסרו כי סין מפתחת את מל"ט-הטיל ההיברידי נגד ספינות, לאחר שתמונה ופרטים הופיעו לאחרונה בנושא. לפי thedrive.com, המערכת מבוססת על שלדה משופרת בעלת אפקט קרקע – תפיסה שהתפרסמה על ידי כלי ה-Ekranoplans הסובייטי ובפרט על ידי "מפלצת הים הכספי" גדולת המימדים.

כלי טיס בעלי אפקט קרקע מסוגלים לרחף קרוב מאוד לפני הקרקע במהירויות גבוהות באמצעות מינוף של הגרירה המופחתת וההרמה הגוברת המתרחשות כתוצאה מהאינטראקציה בין כנפי כלי הטיס והאוויר ישירות מעל פני הקרקע.

למרות שעלו סברות כי מערכת נשק זו מהווה סוג של כלי טיס קרבי בלתי מאויש מתקדם, הרי שנראה בבירור כי מדובר יותר בסוג של טיל חד פעמי. לאחר שהוא משוגר מסוללה על החוף, הוא קרוב לוודאי מרחף לעבר אזור המטרה במהירות גבוהה יחסית ובגובה נמוך מאוד. בהמשך המכ"ם הנישא על כלי הטיס מחפש פתרון תקיפה של המטרה בדומה לטיל שיוט סטנדרטי נגד ספינות. בשלב הבא הוא יכה בספינה ויפוצץ מטע"ד של חומרי נפץ בסדר גודל הרבה יותר גדול מזה שטיל רגיל נגד ספינות מסוגל לשאת.

אמצעי לחימה זה תוכנן ככל הנראה לטוס בגובה נמוך של כ-90 ס"מ מעל פני הים למשך שעה וחצי, ולשאת מטע"ד חומר נפץ במשקל של כמעט 1,000 ק"ג לעבר המטרה. משקל הכלי עם מטען מלא מגיע לכ-3,000 ק"ג.

מערכת כזו תוכל להציע לסין שכבה נוספת של הגנה ליכולת ההגנה הרב-שכבתית הימית הקיימת, ובאותה עת אינה שונה בהרבה ממערך הטילים להגנה נגד ספינות הממוקם על החוף. הייחודיות של המערכת החדשה היא בטווח, המטע"ד ובמידה מסוימת ביכולת לאתר אותה במהלך הטיסה.

ה-Eranoplans הסובייטי, ובפרט מפלצת הים הכספי, מינפו את הטכנולוגיה שהיתה חסויה בעבר לדרגות כמעט מיתיות: לאור העובדה שהמערכת משלבת כלי טיס בלתי מאויש, טיל, ואפקט קרקע, היא מסוגלת להשתמש בהרמה כדי להגביר באופן דרסטי את הטווח, את גודלה הכולל ויכולת נשיאת המטען בהשוואה לטילים המסורתיים. פירוש הדבר שכלי זה מסוגל לשאת יותר דלק ומטע"ד גדול יותר של חומר נפץ.

הנקודה החשובה ביותר היא שטילים רגילים נגד ספינות טסים בכל מקום מגובה נמוך לגבוה לעבר אזור המטרה לפני שהם נוסקים לגובה נמוך מאוד לצורך שלב התקיפה הסופי – ריחוף לעבר המטרה מבלי להשאיר למערכות המגננה שלה זמן להגיב.

מניחים כי המערכת ההיברידית תישאר בגובה נמוך ביותר לאורך כל הטיסה שלאחר השיגור. למרות שהאוויר סמוך בגבהים הנמוכים ושיעור הגרירה גבוה, הפעולה באמצעות אפקט הקרקע מתגברת על הבעיה באמצעות אספקת יכולות הרמה מתוגברות ו"כרית" אוויר מתחת לכלי הטיס בשעה שהוא מרחף על פני האוקינוס.

באמצעות הריחוף בגובה נמוך כל כך לכל אורך המשימה, הרבה יותר קשה לאתר את הטיל-הרחפן בהשוואה למערכות טילים מסורתיות הטסות בגובה רב.

התמונה להמחשה.