דוח חדש – כוחות סוריה השתמשו בגז עצבים

nerve gas

This post is also available in: English (אנגלית)

הוכחות חדשות תומכות במסקנה כי כוחות ממשלת סוריה השתמשו בגז עצבים לפחות בארבעה מקרים במהלך החודשים האחרונים: ב-4 באפריל בהתקפה כימית על חאן שייחון בה נהרגו לפחות 92 איש, ובשלושה מקרים אחרים בדצמבר 2016 ובמרץ 2017, כך טוען דוח של ארגון Human Rights Watch.

לפי אתר הארגון hrw.org, התקפות אלה מהוות חלק מדפוס רחב יותר של שימוש באמצעי לחימה כימיים על ידי כוחות ממשלת סוריה. ההתקפות הן נרחבות ושיטתיות ובמקרים מסוימים כוונו ישירות נגד אוכלוסיה אזרחית.

המשמעות של שני המאפיינים האלה היא שההתקפות עונות לסטנדרט החוקי הנדרש כדי להגדירן כפשעים נגד האנושות.

במסגרת ההוכחות על כך שההתקפות היו שיטתיות ורחבות היקף, הדוח של הארגון, תחת הכותרת "מוות כתוצאה מחומרים כימיים: השימוש הנרחב והשיטתי של ממשלת סוריה בנשק כימי", מזהה שלוש מערכות שונות בהן השתמשו בהקשר זה:

  • נראה כי מטוסים של ממשלת סוריה הטילו פצצות עם גז עצבים לפחות בארבעה מקרים מאז 12 בדצמבר
  • התקפות על ידי מסוקי כוחות הממשלה, שכללו הטלת תחמושת עם כלורין, הפכו ליותר שיטתיות
  • כוחות קרקעיים של הממשלה או אלה התומכים בה התחילו להשתמש בתחמושת קרקעית מאולתרת המכילה כלורין.

לפחות בחלק מהמקרים, הכוונה היתה לגרום לאבידות כבדות בקרב אוכלוסיה אזרחית.

"השימוש של הממשלה בחומרי גז עצבים מהווה הסלמה קטלנית וחלק מדפוס פעולה", אומר קנת' רות', מנהל בארגון Human Rights Watch. "בששת החודשים האחרונים, הממשלה השתמשה במטוסי קרב, מסוקים וכוחות קרקעיים מצוידים בכלוין וסארין בדמשק, חמה, עידליב וחלב."

מה שנראה כשימוש חוזר בגז עצבים מדגיש את טענותיהם של גורמים רשמיים סורים ורוסים כי החשיפה הכימית בחאן שייחון נבעה מפצצה קונבנציונאלית שפגעה בכימיקלים רעילים על הקרקע. לא ניתן לפסול את האפשרות שפצצות קונבנציונאליות פגעו במאגרים כימיים מוסתרים ברחבי המדינה מספר פעמים.

תמונות וסרטים המראים שרידי אמצעי לחימה שפגעו בחאן שייחון נראים עקביים עם המאפיינים של פצצות כימיות מתוצרת סובייטת המוטלות מהאוויר ומיועדות להכיל סארין.

הארגון ראיין 60 אנשים בעלי ידע ממקור ראשון לגבי ההתקפות הכימיות והשלכותיהן המיידיות, ובחן עשרות תמונות וסרטים המראים את הנזק והקורבנות ושודרו אונליין. הם סופקו ישירות על ידי תושבים מקומיים. הארגון לא יכול היה לבצע בדיקות קרקעיות של אתרי ההתקפות.

הארגון בחן תמונות וסרטיעם של מכתש שנגרם כתוצאה מהפצצה הראשונה. תושבים מקומיים מאמינים כי אתר זה היה המקור לחשיפה הכימית מפני שאלו שנהרגו התגוררו בקרבת מקום, ואנשים שהתקרבו – כולל מגיבים ראשונים – היו בעלי סימפטומים של חשיפה לחומרים כימיים. אחת התמונות הראשונות של המכתש שצולמה על ידי אחד המגיבים הראשונים הראתה נוזל על האספלט, מה שיכול להעיד על השימוש בפצצות סארין, שנמצא במצב נוזלי בטמפרטורת החדר.