מדיניות “לייצר בהודו" תאלץ את ישראל לגלות יותר גמישות

מדיניות “לייצר בהודו" תאלץ את ישראל לגלות יותר גמישות

A Hunter Joint Tactical Unmanned Aerial Vehicle (UAV) in flight during a Combat Search and Rescue (CSAR) training exercise at Fallon Naval Air Station (NAS), Nevada (NV), during exercise DESERT RESCUE XI. The Hunter is an Israeli multi-role short-range UAV system in service with the US Army (USA). The exercise is a joint service Combat Search and Rescue (CSAR) training exercise hosted by the Naval Strike and Warfare Center, designed to simulate downed aircrews, enabling CSAR related missions to experiment with new techniques in realistic scenarios.

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

הודו, בניגוד לישראל, דואגת לתעשיות הביטחוניות שלה.

מדיניותה של ממשלת הודו, המכונה "לייצר בהודו", תאלץ את ממשלת ישראל להקל כמה מההגבלות המוטלות על יצוא טכנולוגיה ביטחונית רגישה.

התעשיות הביטחוניות הישראליות אינן יכולות להיענות לדרישות ההודיות במלואן. מקורות בתעשיות הביטחון, האוויר והחלל אומרים כי בעוד שהודו היתה שוק פוטנציאלי משמעותי עבור מערכות שפותחו בישראל, הרי שחוזים עתידיים יהיו תלויים באישורה של ישראל לכלול העברות טכנולוגיה וייצור מקומי בהודו.

בשנים האחרונות, כמה מהחברות הישראליות חתמו על עסקאות משותפות עם הודו, אולם על פי המקורות הדבר לא מספיק על רקע המדיניות העכשווית.

מתקיים מו"מ לגבי אספקת מערכות ישראליות מתקדמות כגון מכ"מים מוטסים, מערכות התראה מוקדמת למטוסים העתידיים של חיל האוויר ההודי, אך כל הסימנים מעידים על כך שכדי לסכם עסקה ישראל תצטרך להסכים למדיניות "לייצר בהודו".

הבעיה היא שאין לישראל מדיניות לגבי תעשיות הביטחון שלה. ללא מדיניות, ההערכה והתוצאות של כל מכרז פוטנציאלי תלויים בכח ההשפעה שיש לאותה תעשיה על הממשלה.

"מצב זה הוא גרוע לתעשיה הישראלית, ואם דבר לא ישתנה – יהיה הרבה יותר מסובך לחתום על חוזים חדשים בהודו", כך מסר ל-iHLS מקור המקורב לנושא.

המצב הפך למורכב עוד יותר מאז שארה"ב ומדינות רבות באירופה החליטו להשיג חלקים גדולים יותר מתקציבי ההגנה הגדולים של הודו.