השוק ההודי פחות נגיש לתעשיות הביטחוניות הישראליות
This post is also available in: 
English (אנגלית)
מאת אריה אגוזי
השוק ההודי נעשה נגיש פחות לתעשיות הביטחוניות הישראליות. הדרישה ההודית להעברת ייצור לחברות הודיות גורמת לכך שבתחומים מסוימים, מדינות כמו ארה"ב משתלטות על תחומים שלמים של טכנולוגיה ביטחונית.
השוק ההודי עם הפוטנציאל הענק נעשה מורכב יותר ויותר עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות, המוגבלות מאוד בהעברת טכנולוגיות.
מקור במשרד הביטחון אמר אתמול כי ישראל חייבת לבדוק את מדיניות יצוא הידע הביטחוני למדינות כמו הודו, אחרת לדבריו "המצב רק יחמיר".
בינתים, חברת לוקהיד מרטין מנהלת דיונים עם המימשל האמריקני וממשלת הודו לגבי העברת ההרכבה של מטוס הקרב F-16 להודו. האם החברה אכן תעביר ארבע טכנולוגיות חיוניות שסירבה קודם להעביר לבת בריתה הקרובה דרום קוריאה עבור תוכנית KF-X?
החברה מציעה לסגור את קו ההרכבה היחיד שלה בפורט וורת', ארה"ב, ולהעביר אותו להודו.
על פי Defense World, השאלה היא האם הפנטגון יאשר את העברת הטכנולוגיות הללו להודו:
- מערכות מכ"ם אינטגרטיביות
- פוד זיהוי מטרה אלקטרואופטי
- איתור וחיפוש באמצעות אינפרא-אדום
- משבש תדרי רדיו
טכנולוגיות אלה מהוות מרכיב משמעותי של מטוס הקרב F-16V, הפיתוח האחרון של מטוס הקרב המצליח בעולם שהוצע לניו דלהי.
ארה"ב הכחישה כי תחלוק את ארבע הטכנולוגיות שלה, תוך אזכור המדיניות הלאומית בנושא הגנת טכנולוגיות.
דובר לוקהיד מרטין שצוטט ע"י Wfaa8 אמר כי החברה "מציעה להודו הזדמנות יחידה במינה לייצר, להפעיל ולייצא את מטוס ה-F-16 Block 70." כמו כן ציין כי "ייצור המטוס בפורט נורת' יימשך עד סוף 2017", והעריך כי כאשר יסתיימו משלוחי ה-F-16 מפורט נורת' הטכנאים יוכלו לעבור לקו הייצור של ה-F-35.
