מה זה אפ"י ומי בכלל צריך את זה?

This post is also available in: English (אנגלית)

לאחרונה אנחנו נתקלים בחברות סטארט-אפ רבות השואלות שוב ושוב – מה זה אפ"י? מי צריך לגשת לשם? מתי צריך לפנות אליהם? רבים חושבים שזה מיועד רק לתעשייה הביטחונית המסורתית, וחברות הזנק עם רעיונות מהפכניים בתחומי הסייבר, הביטחון, הגנת המולדת, הכטב”מים או הרחפנים אינן קשורות לעניין – "אנחנו בסה"כ בשלב רעיון", "רק מחפשים משקיע בחו"ל", "אנחנו בכלל מחפשים שותף אסטרטגי בחו"ל – שהוא יתעסק עם אפ"י…" – אלו הן חלק מהתשובות שמתקבלות מיזמים כשהנושא מועלה.

פנינו לאחד המומחים הטכנולוגיים המובילים בארץ ובעולם בנושא הפיקוח על הייצוא הביטחוני, סא"ל (מיל') אייל בר-אור, יוצא מפא"ת, ששימש במשך שנים כיועץ הטכנולוגי של אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני וכיום מנכ"ל חברת הסטארט אפ SAFE-ZONE. בר-אור במשך שנים העביר סדנאות מטעם אפ"י בהקשרי אמנות הפיקוח לאורך ולרוחב של התעשייה הביטחונית הישראלית, וכיום שותף עם הטכניון בקורס הייצוא הביטחוני המועבר במסגרת היחידה ללימודי המשך ותארים מתקדמים של הטכניון, וביקשנו שייעשה לקוראינו הסטארטפיסטים קצת סדר בנושא.

"לפני שמסבירים מה זה אפ"י, צריך להבין באיזה סמכות הגוף הזה פועל," מסביר אייל. "אפ"י הוא האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון והוא למעשה הרגולטור שתפקידו להוציא לפועל את חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני. מדובר בחוק חדש יחסית (פחות מעשור) שמגדיר מהו ייצוא ביטחוני, מהו שיווק ביטחוני, מי רשאי לעסוק בו, אילו רשיונות יידרשו כדי לבצע פעולות שיווק וייצוא ביטחוני, מי נותן אותם, לפי מה מגדירים על אילו מוצרים חל החוק ועוד ועוד."

"ההגדרות הן מאוד חדות אך יחד עם זאת רחבות מספיק כדי לכסות מנעד רחב של גורמים וטכנולוגיות, ולכן כל מי שעוסק בפיתוח של רכיבים, מערכות, ציוד – חומרה או תוכנה או אפילו מתן שירותים (כולל כמובן ייעוץ והדרכה) בתחומים ביטחוניים או משיקים להם – כדאי שיבחן כבר בשלבים הראשוניים של הקמת המיזם האם חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני חל עליו, ואם כן מה עליו לעשות על מנת שלא להיתקל ביחידת האכיפה של האגף מהצד הלא נכון."

"רק לסבר את האוזן," מסביר בר-אור, "הקנס על עבירה על חוק אפ"י הוא מיליון ₪, במסגרת וועדת אכיפה, שגם היא מתנהלת באפ"י – מה שהופך אותו לאחד הגופים היחידים, ואולי אפילו היחיד, במדינה שיודע לסגור מעגל רגולציה שלם משלב הכנת ההצעה לחקיקה, דרך יישום החוק ומתן רשיונות ועד לביצוע פעילות אכיפתית והטלת קנסות ועיצומים במסגרת וועדה של האגף. אישית, אני מאוד ממליץ לעשות כל מה שנידרש עפ"י החוק ולהימנע ממעמד זה. אפילו שקלנו לקרוא לקורס בטכניון – "אל תיפול על המיליון" (זכויות היוצרים לסלוגן שמורות לד"ר עודד רביב – ראש היחידה).

"יתירה מזו אני ממליץ גם למשקיעים וקרנות הון סיכון לבחון את החברות בפורטפוליו שלהם, או חברות המועמדות להיכנס אליו, גם בהיבט חשוב זה כדי להימנע חלילה מעבירה על החוק."

"חשוב לציין שאפ"י מורכב מאנשים שרובם ככולם ובכל דרגי העבודה מעוניינים לסייע ליצואן הביטחוני, ולכן פועלים כל הזמן לפתח תהליכים ושיטות שמטרתם להנגיש הנושא לציבור, ולמתן רשיונות מתאימים ומהירים."

על הליך הבחינה עצמו נדון בהרחבה בכתבת המשך שבה נסביר על האמנות השונות ואיך תוכנה חדשנית בשם SAFE ZONE יכולה להקל על כל העוסקים במלאכה להיות ברמת הפיקוח אליה כיוונו.

בינתיים חשוב שכל סטארטאפיסט או משקיע בסטארטאפ, ישאל עצמו האם המוצר שאני מפתח עשוי להיות בפיקוח אפ"י ? מה עשיתי כדי לבדוק הנושא לעומק? האם ידוע לי למשל שאין בחוק בישראל כלי טיס בלתי מאוישים אזרחיים? האם ידוע לי שנושא הסייבר, למרות ששינוי החקיקה שהוצע בעבורו לא אושר, עדיין מפוקח בחלקו עפ"י אמנת וואסנאר? ולכן יש מוצרי סייבר רבים שנידרשים לרשיונות מאפ"י או ממשרד הכלכלה. האם אני מכיר את סעיף הגנת המולדת הייחודי לחוק הישראלי?האם אני מכיר את ההבדל בין מוצר ביטחוני לדו-שימושי? וכנגזרת האם אני יודע מי הסמכות שאליה אני צריך לפנות כדי לקבל רשיונות ?

אנחנו ב-IHLS ביחד עם אייל וצוות פיתוח התוכנה שלו, נשמח לסייע לכם לבחון ולהבין היכן אתם עומדים בנושא קריטי זה ומה עליכם לעשות כדי לעמוד בדרישות החוק – תוכלו לפנות אלינו בכל שאלה ל- [email protected]