בוגד בקרבנו? כך יהיה אפשר לדעת

This post is also available in: English (אנגלית)

משרד ההגנה האמריקני מביא מעט יכולת ראייה קדימה על מנת להתמודד עם דליפות מידע ובוגדים. משרד ההגנה בונה כעת "מערכת שיתוף מידע מסיבית מפורטת הכוללת את כל צוות הביטחון הלאומי ואנשים בעלי אישור גישה לסודות הלאומיים של ארצות הברית." המערכת אמורה לספק פתרון ל"איומים מבפנים" ולחזות מי מהם עלול לקום על המעסיק שלהם, להפיץ סודות, ולבגוד במטרה.

לאחר הדליפה בשנת 2010 של מידע דיפלומטי חסוי על ידי טוראי ראשון צ'לסי מאנינג, צו מנהלי אשר יצא בשנת 2011 ונקרא על שם ארגון וויקיליקס קרא להקמת תכנית ל"זיהוי איומים פנימיים." מערכת שיתוף המידע הזו היא היישום של הבקשה.

הפנטגון מגבש כעת צוות של "מומחים רב-פונקציונליים" בתחומי אכיפת החוק, פרטיות, אבטחת סייבר, מודיעין, ופסיכולוגיה אשר יעשו שימוש בטכנולוגיית מהלך העבודה החדשה על מנת לפתח תפיסה הוליסטית של איתור איומים פוטנציאליים. המומחים יקבלו סיוע מנתונים אשר הוצאו מהנוכחות של עובדי משרד ההגנה האמריקני ברשתות החברתיות ומ"נתוני פעילות משתמש" – דהיינו כל הפעילות הדיגיטלית שלהם בזמן העבודה. פעילות זו יכולה לכלול צילומי מסך, מעקב אחר תוכן בדואר האלקטרוני, מעקב אחר הקשות במקלדת ועוד.

המערכת תעבוד תחת ההגדרה הבאה של איום פנימי:

"האיום כי גורם פנימי יעשה שימוש בגישה שלו/ה, ביודעין או לא ביודעין, על מנת להסב נזק לאבטחתה של ארצות האיום. איום זה כולל נזק לארצות הברית באמצעות ריגול, טרור, שיתוף בלתי מורשה של מידע הנוגע לביטחון לאומי, או אובדן או ביזוי של מידע על תכניות ממשלתיות, חברתיות או קבלניות, משאבים או יכולות."

אך לא כולם רואים את העניין בעין יפה. מייקל גרמן, אשר עבד משך 16 בבולשת הפדרלית וכעת פועל בתכנית ביטחון לאומי וחירות מטעם משרד המשפטים, אמר כך:

"כאשר קוראים את החומר על איום פנימי, מה שהם מבינים כאיום הוא מישהו שמדווח מידע אודות פעילות ממשלתית לעיתונות וזה, בחברה דמוקרטית, הוא לא רק חשוב אלא הכרחי."

בכירים ביטחוניים ביקשו להרגיע את הציבור ואמרו כי רק כוח אדם מסוים הקשור לצבא תחת הקריטריונים הרלוונטים יהיה נתון למעקב במסגרת המערכת. אותו כוח אדם כולל אנשים אשר רשאים להחזיק במשרות רגישות במשרד ההגנה, אלו אשר מחזיקים באישורי אבטחה, כמו גם חברים במשמר הלאומי, עובדים אזרחיים ועוד.