תפקידם של גופי החירום בתרחישי חירום

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת אייל הראל

שלשום התרחש בירושלים אירוע בו דלף חומר מסוכן מרכב ברחוב ראשי באחת משכונות ירושלים. האירוע גרם לבהלה גדולה וחוסר ודאות באשר להתנהגות הנדרשת. האירוע התרחש בשעות הבוקר בהן יש תנועה רבה של רכבים פרטיים, קו הרכבת הקלה העוברת בסמוך למקום , מוסדות חינוך, מרכזי קניות ומרפאות הסמוכים למקום. הנחיות ניתנו להסתגרות וכיבוי מזגנים – ויש לזכור כי מדובר בימים חמים. למרבה המזל האירוע לא התרחש יום קודם לכן, בעומס החום הכבד שהיה בירושלים, אז הנחייה לסגירת מזגנים הייתה מעלה עוד יותר את רמת הלחץ ותחושת החרדה והכאוס.

האחריות לניהול אירוע מסוג זה היא של משטרת ישראל כגורם האחראי, זאת על פי חוק לניהול אירועי חירום בשטחים עליהם היא אחראית על ביטחון הפנים. האירוע משלב בתוכו כוחות רבים וגורמים רבים החל מכיבוי אש על כוחותיו היעודים, כוחות רפואה והצלה, המשרד להגנת הסביבה וכמובן הרשות המקומית.

כאשר בוחנים את התארגנות הרשויות המקומיות, גדולות כקטנות, לטיפול באירועים "מתפרצים" אלו, ברור כי יש רשויות אשר מתורגלות יותר בתרחישים השונים וחלקם פחות ועל כן יש להשקיע פעילות רבה במתן ה"כלים" לראשי הרשויות ולמטות הרשויות להתמודד עם התרחישים השונים. פעילות זו מובלת ע"י רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון (רח"ל) יחד עם פיקוד העורף ובמסגרת זו הוקם "ביה"ס לאיתנות", אשר שם לו למטרה לבצע את ההכשרה לרוב הגורמים העוסקים במצבי חירום במשרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וארגוני החירום השונים.

הגורם המכיר את השטח ואת האזרחים בצורה הטובה ביותר הוא הרשות המקומית על כל שלוחותיה ויש חשיבות גדולה לכך: כלל הכוחות חייבים להיעזר בידע הקיים ברשות המקומית ולאפשר לראש הרשות או מי מטעמו להיות חלק בלתי נפרד מתהליך השליטה באירוע.

אירועי הטרור של השנים האחרונות בדגש על העיר ירושלים הביאו לקיומו של שיתוף פעולה טוב מאוד בין כלל הכוחות לעירייה.

חשובה ביותר היא ההנחיה הברורה והמהירה לציבור בכדי להציל חיים ולמנוע נזק נוסף. נושא הדוברות וההסברה הובל שנים רבות על ידי פיקוד העורף אולם לאחרונה חל שינוי במשטרת ישראל ובמשרד לביטחון הפנים שבמסגרתו התקבעה ההבנה כי המשטרה, שהיא גם הגורם השולט והמנחה בתרחישים השונים, יהיה גם הגוף המוציא את ההנחיות לציבור. פיקוד העורף אינו ערוך בימי שגרה לתת מענה לאירועים מתפרצים, שכן הדבר כרוך בגיוס או העברת כוחות מגזרה אחת לשנייה, אך המשטרה נמצאת בכל מקום ומגיעה ראשונה ושולטת באירוע.

יש חשיבות גדולה להעביר לכלל הרשויות בארץ את לקחי האירועים השונים על מנת שיוכלו להתאים את נהלי הפעולה הקיימים להתמודדות עם התרחישים השונים על כלל מרכבי הפעולה הנדרשים מרשות בהתרחש אירוע.

תרחישי חירום אלו הפורצים לחיינו ללא כל התרעה מחייבים הובלה וניהול על ידי אנשי מקצוע שיוכשרו לכך בקורסים ולימודים אקדמאים כמקובל בעולם. קיומם של כנסים מקצועיים המאורגנים על ידי גורמים שונים העוסקים תרחישים השונים יחד עם הפעילות המובלת על ידי הרשות לחירום לאומית היא חשובה ויש לפעול ביתר שאת על מנת ולחייב את בעלי התפקידים האחראים על הנושאים של מצבי חירום ברשויות המקומיות, במשרדי הממשלה והארגונים האחרים להשתתף בכנסים וימי העיון, וכן לדרוש הסמכה אקדמית ומעשית.

במדינת ישראל אין כיום הכשרה של לימודי תואר ראשון במצבי חירום (למעט ההכשרה המתבצעת במכללת בית ברל במסגרת לימודי הביטחון הלאומי) אלא רק לימודי תואר שני. הדבר אינו מאפשר את ההעמקה הנדרשת בלימודים אלו ואני מקווה שיבוא יום ויוזמה שכזו תצא לדרך ותאפשר הכשרה מקצועית לכלל העוסקים בתחום.

אייל הראל כיהן עד לאחרונה כראש חטיבת ביטחון פנים ועורף במטה לביטחון לאומי והיה המנהל הראשון של מרכז ניהול המשברים הלאומי של ממשלת ישראל וחבר בוועדת ההיערכות הבין-משרדית לרעידות אדמה.