רעידות אדמה בישראל – האם ניתן להיערך?

רעידות אדמה בישראל – האם ניתן להיערך?

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מאת אייל הראל**

רעידות אדמה בארץ ישראל היו בעבר ויהיו גם בעתיד, לאור הגאולוגיה והמיקום שלנו על ה"שבר הסורי אפריקאי" – שבר בין שתי לוחות טקטוניים אשר נעים אחד מול השני בכיוונים מנוגדים (צפון ודרום) ולעתים משתחרר "לחץ" שמכונה "רעידת אדמה" .

אנו חייבים לזכור כי אין כאן שאלה של "האם תהיה רעידת אדמה חזקה" אלא "מתי תהיה רעידת אדמה חזקה בישראל".

כוחות החירום ומשרדי הממשלה נערכים מול תרחיש הייחוס שהוגדר לרעידת אדמה והוגדרה בו "מסגרת להיערכות" של כל הגופים המעורבים בתרחיש. התרחיש שהוגדר טומן בחובו התמודדות מורכבת עם אסון שיפגע באזורים שונים במדינה – בהתאם למיקום של מוקד הרעש – בעוד שאזורים אחרים לא ייפגעו או יפגעו בצורה חלקית.

רעידה חזקה תגרום להרס מבנים ותשתיות ולנפגעים זאת בהתאם כאמור למיקום הרעידה, וכן השעה בה תתרחש: אין מה להשוות בין רעידה בשעה 02:00 לפנות בוקר כאשר כל האזרחים ישנים והבניינים שיקרסו יקברו תחתם אזרחים רבים, אל מול רעידה בשעה 10:00 בבוקר כשרוב האזרחים נמצאים במקומות העבודה, הכבישים עמוסים בתנועה, הילדים במערכות החינוך והתשתיות הלאומיות בפעילות מלאה: כל אלו גורמים המשפיעים על רמת הנזק.

כישראלים אנו מורגלים בעובדה כי המדינה תיתן לנו התרעה כמו בתרחיש מלחמה או טרור בו ישנם גורמים האמונים על איסוף מידע וניתוח ומאפשרים התארגנות מוקדמת מול האיום כולל מתן התרעה המאפשרת התגוננות של האזרחים מול האיום. בתרחיש של רעידת אדמה אין יכולת מדעית נכון להיות לצפות את התרחשות רעידת אדמה אלא רק להגדיר את האיום האפשרי.

ישנם חברות וגורמים שונים המציעים מערכות להתרעה במקרה של התרחשות רעידת אדמה. חשוב להבהיר היטב כי אין יכולת להתריע לפני התרחשות רעידת אדמה! מערכות שטרם קיימות בארץ יהיו מסוגלות לתת התרעה של מספר שניות לאזורים המרוחקים מ"מוקד הרעידה" (בהתאם למהירות התפשטות גלי העוצמה) והדבר יכול לאפשר בעיקר לתשתיות לאומיות במדינה וכן למפעלים השונים להתחבר למערכת ולבצע – בצורה אוטומטית או בהתערבות של מפעיל – פעולות ניתוק מהירות של חשמל או גז וכד' ובכך לצמצמם מעט את הנזק שייגרם.

בבתי הספר מותקנת ע"י משרד החינוך מערכת התרעה מקומית אשר תזהה את "הגלים הראשונים " של הרעידה (גלים אשר לא גורמים נזק) ותאפשר מס' שניות לביצוע פעולות דחופות כמו ריצה מחוץ למבנה או כניסה למרחב מוגן שהוא בעל יכולת עמידות טובה יותר.

ההנחיות כיום, בניגוד לעבר, הן כי במקרה של רעידת אדמה יש לצאת במהירות מהמבנה ולא להיכנס מתחת לשולחן או משקוף.

עיקר הנפגעים באירועי רעידת אדמה בעולם הם מפגיעה של מבנים שקרסו (ולא צונאמי שהוא תופעת משנה של רעידת אדמה) ועל כן המדינה מכירה בצורך להיערך לאפשרות של רעידת אדמה ומשקיעה בעיקר בהסברה, בקביעת תקני בניה מחמירים (תקן 413) וכתיבת נהלים לשעת חירום לכלל כוחות החירום, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה.

הערכות המשפחה- חשוב כי כל משפחה בישראל תדע איך לפעול במקרה של רעידת אדמה חזקה . פיקוד העורף מבצע הדרכה לילדים בבתי הספר על אופן ההתנהגות אולם חשוב גם לקיים הסברה לתרחיש שבו כל בני המשפחה נמצאים בבית: איך יוצאים או לאן רצים בעיקר במבנים גבוהים בהם יש בעיה לברוח לחצר (מגדלי המגורים נבנים בתקן מחמיר אולם גם בהם לאחר רעידת אדמה חזקה יש לצאת בהקדם למרחב פתוח), יש להקדיש מחשבה לאופן ההתארגנות לשהייה מחוץ לבית עד שניתן יהיה לחזור אליו (ערכת הישרדות משפחתית). יש לקיים הסברה לתרחיש של רעידה כאשר בני הבית נמצאים במקומות שונים כמו עבודה או לימודים ולקבוע אזור מפגש ברור.

חשוב לדעת כי תשתית התקשורת שכבר מוטמעת אצלנו בכף היד "הסלולארי" פשוט לא תעבוד מספר ימים, והדבר יקשה מאוד על האזרחים שאינם מורגלים לתקשורת אחרת. ארגוני החירום נערכים להפעלה של "תכניות קבע" ולפיהם לכל מרחב תהיה אחריות קבועה בהתאם לניתוח מקדים ורק לאחר הבנת "תמונת המצב הכוללת" ניתן יהיה להתחיל ולארגן את הכוחות.

במסגרת ההסברה יש להסביר לאוכלוסייה כי בימים הראשונים לאחר הרעידה לא יינתן סיוע על ידי גורמים מסודרים ובכל רובע או שכונה נידרש יהיה להתארגן לסיוע ראשוני- לשם כך מוכשרים ע"י רשות החירום הלאומית וגורמים נוספים צוותי תח"י וצח"ש המוכשרים לתת מענה באמצעים פשוטים לביצוע חילוץ קל ומענה רפואי וקהילתי ראשוני.

חשוב לציין כי בכל אירועי רעידת האדמה בעולם כ97% מהניצולים ניצלו על ידי עוברי אורח ולא ע"י משלחות החילוץ המגיעות אחרי מספר ימים ומצליחות לחלץ מספר אנשים מועט ובודד. עיקר הסיוע של העולם לאזורים שנפגעים צריך להיות מענה רפואי, ציוד ראשוני- מותאם כמובן לאופי המדינה ותהליכי ההערכות שלה.

newsletter.banner

לפרטים נוספים ולהרשמה לחצו כאן.

**אייל הראל כיהן עד לאחרונה כראש חטיבת ביטחון פנים ועורף במטה לביטחון לאומי והיה המנהל הראשון של מרכז ניהול המשברים הלאומי של ממשלת ישראל וחבר בוועדת ההיערכות הבין-משרדית לרעידות אדמה.