This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

כמו לדבר לקיר. גם אחרי חודשים של גל טרור לא נסגרו הפרצות בגדר ההפרדה באזור ירושלים. כתבת טלביזיה חשפה בשבוע שעבר את העובדה שפרצות ענק בגדר מאפשרות את המעבר של אלפי שוהים בלתי חוקיים לשטח ישראל מדי יום.

זה כבר לא טמטום, זה פשע. כולם יודעים ושום דבר לא נעשה.

רק במדינה שמנוהלת כמו מדינת ישראל ,יכולים האחראים על המחדל לקום בבוקר וללכת לעבודתם כאילו הכל בסדר. במדינה מתוקנת הם היו עפים מזמן הביתה בבעיטה.

—————————————–

בריוני הכביש ממשיכים להשתולל. אנחנו רואים אותם מדי בוקר בכל כביש בישראל ומשטרה אין.

אני לא מאשים את המשטרה שתקציביה קוצצו. אני מאשים את מי שאמורים לנהל את עינייני המדינה.

עושה רושם שברגע שהם מתמנים לתפקידיהם משהו בהגיון שלהם משתבש.

אחרת לא ניתן להבין מדוע תקציב שיאפשר למשטרת התנועה להפעיל עוד כמה מאות ניידות של משטרת התנועה לא אושר כבר מזמן.

וכך ממשיכות תאונות הדרכים לגבות מחיר יקר.

לו היה נהרג מדי שבוע מספר כזה של אנשים בפעולות טרור, המדינה היתה גועשת. כאן משלימים עם הטרוף וזה בחסות חוסר האונים של הממשלה .

———————————————–

זה לא נשמע הגיוני אבל חישבו רגע: מה במדינה שלנו נשמע בתקופה האחרונה הגיוני?

דו"ח על הזיהום במפרץ חיפה הושלם והוגש, אבל לא מפרסמים את ממצאיו.

"דו"ח הניטור האפידמיולוגי באזור מפרץ חיפה", המפרט את הקשר בין זיהום האוויר לבין תחלואה בחיפה ובסביבתה, הוגש ביום חמישי האחרון  למשרד להגנת הסביבה ולמשרד הבריאות.

היה מצופה משני משרדים אלה לפרסמו מיד אבל כאמור הכל כאן עקום. ההחלטה היא לא לפרסם לעת עתה את הממצאים ולחכות לבחינת הדו"ח על-ידי הוועדה המדעית המלווה.

בחינה? הרי הדו"ח הוכן על ידי מדענים שנבחרו לצורך כך? אז מה משמעות הבחינה?

וכך ממשיכים מאות אלפי תושבים באזור מפרץ חיפה לחיות בתוך זיהום אויר כבד וליד מיכל אמוניה ענק שהוא סיכון אדיר.

אבל למשרדי הממשלה לא בוער. הם יבחנו, הם יחליטו איך ומתי לפרסם ובינתיים שום דבר לא קורה.

———————————

על פרשת החיל שירה במחבל נאמרו המון דברים רובם שטויות. כל פוליטיקאי ניצל את האירוע כדי לנסות ולזכות בהון פוליטי כלשהו. בדרך נרמס כבודו של צה"ל ושל כל דבר אחר שקשור לחקירה מסודרת של אירוע כזה.

אני לא נכנס לפרטי המקרה. אלו יחקרו על ידי המשטרה הצבאית החוקרת ויידונו בבית משפט צבאי. אבל כל מה שהתעורר סביב הפרשה מעיד שאין בישראל כיום שום דבר שהוא קונסנזוס. לא צה"ל, לא מערכת המשפט, כלום.

אבל אם נדמה היה שהפוליטיקאים שלנו שברו כבר כל שיא של גועל נפש הם הוכיחו שכולנו טעינו. הפגנות מול בית המשפט הצבאי שדן בפרשה, הצהרות פוגעניות נגד שר הביטחון והרמטכ"ל. הכל הולך כאשר הפוליטיקאים העלובים רוצים לזכות בעוד מה שנראה להם כקרדיט ציבורי. הבעיה היותר חמורה היא שחלק מהעם מעניק להם קרדיט כזה עבור השטויות שהם משמיעים.

אריה אגוזי, עורך ראשי, iHLS
אריה אגוזי, עורך ראשי, iHLS