ביג דאטה – התיאבון של האח הגדול גדל בהתמדה

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

"האח הגדול" אוהב את המידע שלו בכמויות גדולות אבל מסודרות שלא יהיה קשה לו לראות מה שחשוב. זה בדיוק העניין שבו מתרכז התחום של "ביג דאטה".

אתם בכלל לא מבינים ברוב המקרים כמה מידע נאסף עליכם.

אתם הולכים לקנות נעליים, אתם מתדלקים בתחנת דלק, אתם עומדים בתור לבידוק בנמל תעופה. מישהו רואה אותכם ומצלם אותכם. מישהו מקליט את התנועות שלכם ושומר אותן על מערכות מחשב מיוחדות. כאשר אתם מקבלים שרות כאן ובכל מקום בעולם, הסיכוי גדל מיום ליום שאתם במצויים במעקב מתמיד. זה התחיל כאמצעי למניעת טרור ופשע חמור. זה נמשך כאמצעי למניעת גנבות בבתי עסק ואז כאמצעי לשיפור שיטות השיווק. אלפי עיניים ואוזניים אלקטרוניות עוקבות אחריכן והן נעשות חדות מחודש לחודש.

כמו בהרבה תחומים אחרים, המפנה נוצר אחרי מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר בארה"ב, אשר נתנה לממשל האמריקני הצדקה להגביל את הפרטיות לטובת ביטחון האזרחים ומדינות רבות הלכו בעקבותיה.

על רקע המציאות שנוצרה אחרי הפיגוע הטראומטי בניו יורק, הוקמו בעולם מערכות העוקבות אחרי כל דבר שזז. ערים שלמות מרושתות באלפי מצלמות. בנייני ציבור מלאים בהן, שלא לדבר על נמלי תעופה. הן מצלמות יומם ולילה, באור ובחושך, והכל נאגר, מקוטלג ומוכן לשליפה מהירה. עכשיו התחילו להצמיד למצלמות גם מיקרופונים רגישים. משטרת העיר שיקגו התקינה כבר 60 מערכות האזנה כאלה ברחובות העיר. המיקרופונים כוונו כך שהם יכולים לקלוט ולזהות קול של ירייה ממרחק של שני רחובות. גם ערים אחרות מיישמות תכניות במקומות רבים נוספים.

הניסיון מתחום המלחמה בפשע ובטרור מיושם כיום במקומות אחרים, רבים מאוד. מרגע שאתם נכנסים לנמל תעופה אתם תחת מעקב שקט של מאות ולפעמים אלפי מצלמות טלוויזיה במעגל סגור. כל תנועה שלכם נקלטת במצלמות חדות עין אלה, כל תזוזה שלכם מתועדת. מישהו רואה אתכם בחדרים אחוריים, מוגנים היטב, מישהו מוכן לכל דבר חריג. נמלי תעופה, שעשו בעבר שימוש במספר קטן של מצלמות, רק בנקודות מפתח, התקינו בשנים האחרונות מאות ואלפי מצלמות חדשות. זה המצב גם במבני ציבור רבים ולאחרונה גם במתקנים פרטיים.

מצלמות בטחון הן פריט קבע כבר שנים רבות בהרבה מוסדות. בחלקם רק מצלמים, כדי שאנשי הביטחון יוכלו לעקוב ממקום מרכזי אחרי הנעשה בחלקים שונים של בנין או אתר מאובטח כלשהו. באחרים מקליטים את מה שהמצלמות מפיקות. זה נעשה על קלטות וידאו הנשמרות לאחר מכן חודשים או שנים במקום בטוח. אם רוצים לשחזר אירוע מסוים צריך להריץ את הסרט קדימה או אחורה, בדיוק כמו שאנחנו עושים במכשיר הווידאו הביתי שלנו. שיטה פרימיטיבית מאוד.  

כיום המידע נשמר על מערכות דיגיטליות שקל לשלוף מהן אירוע מסוים. עשרות או מאות מצלמות מספקות חומר גלם. מערכות הביג דאטה מתוכננות, בין השאר, ליצור תמונה שלמה של אזור מסוים וגם להצביע על משהו חריג שמתרחש בו. אחרת אין יכולת לשלוט במבול המידע החזותי והאחר הזורם למרכזי מעקב מסוגים שונים.

אבל ביג דאטה לא שייך רק לרחובות של ערים גדולות או נמלי תעופה. ריבוי הסנסורים בהם עושים כיום חילות אוויר, יבשה, וים מחייב מערכות ש"יעכלו" את המידע במהירות ויפיקו ממנו מוצרים ברי שימוש.

בישראל יש בתחום הזה הישגים גדולים, חלקם מסווגים, אבל גם בעולם התחום הזה מתקדם במהירות לשיאים חדשים.