דו"ח טוען כי ארה"ב פגיעה ללוחמה אלקטרומגנטית

This post is also available in: English (אנגלית)

כאשר כל מימד בחיים המודרניים קשור באופן כזה או אחר במיחשוב או באלקטרוניקה, אין להמעיט בסכנות של נשקי פעימה אלקטרומגנטים. מתקפה אלקטרומגנטית עלולה להרוס לחלוטין את כל האלקטרוניקה שאינה ממוגנת מפניה, להזיק לתשתיות ולשתק שירותים חיוניים ולא חיוניים כאחד. לאחרונה הצטרף ג'ון מקאפי – מומחה לאבטחת סייבר, מועמד לנשיאות, ולעתים אף נמלט מהחוק – לשורותיהם של אנליסטים המזהירים מפני סכנות הפעימות האלקטרומגנטיות. עד  90 אחוזים  מהאוכלוסייה באזורים אשר יפגעו ממתקפה בקנה מידה רחב עלולים לגווע תוך חודשים ספורים עקב התשתיות המתפוררות והשירותים שאינם מסוגלים עוד לתפקד, מזהיר מקאפי.

הסיכון בגורמים לוחמניים בתוך המדינה וארגוני טרור אשר עושים שימוש בראשי נפץ גרעיניים שעברו תהליך מודיפיקציה אשר יכולים לשתק יבשת שלמה בפתאומיות ולסכן חיי אדם ואת המערכת הכלכלית כולה, הוא אמיתי ביותר. פיטר וינסנט פריי, מנהל בפועל של כוח המשימה לביטחון לאומי וביטחון המולדת ולשעבר אנליסט נשקים גרעיניים מטעם ה- CIA, העיד בפני הקונגרס האמריקני כי צפון קוריאה עובדת על נשקים מסוג זה בדיוק. תופעות טבעיות דוגמת סופה סולרית משמעותית עלולות לגרום לאותו חורבן. בנקודה זו, עוד אין הגנות כנגד פעימות אלקטרומגנטיות.

אך הסכנות של אויבים אשר עושים שימוש לרעה בספקטרום האלקטרומגנטי אינן מסתכמות בנשקים אלקטרומגנטים, כך לפי דו"ח חדש מטעם המרכז לאסטרטגיה והערכה תקציבית. הדו"ח, אשר נקרא Winning the Airwaves: Sustaining America’s Advantage in the Electronic Spectrum, מפרט את הסכנות של לוחמה במערכות אלקטרומגנטיות. במקום נשק אשר פועל במכה אחת הרסנית, לוחמה באמצעות מערכות אלקטרומגנטיות כוללת טקטיקות חמקניות בקנה מידה קטן הרבה יותר, אשר יכולות לסכן מערכות מחשב צבאיות מקומיות ונתוני רכש מבצעי.

הדו"ח מזהיר שבשדה הקרב האלקטרומגנטי, ארה"ב קרובה לאיבוד היתרון הטכנולוגי ממנו היא נהנית. הכותבים מציינים כי לאחר סוף המלחמה הקרב, ארה"ב לא המשיכה לפתח מספיק את הטכנולוגיה האלקטרומגנטית, דבר "שאפשר לסין, רוסיה, ויריבות נוספות הזדמנות להפעיל מערכות אשר מתמקדות בפגיעויות ברשתות חיישנים ותקשורת בהן הפך צבא ארה"ב לתלוי."

הדו"ח מצייר תמונה עגומה למדי. בכישלונה להסב את ההשקעות הנדרשות, אפשרה ארה"ב ליריבותיה להעפיל עליה במספר תחומים. סין, רוסיה, כמו אחרות, "הפעילו רדארים אשר פועלים מחוץ לטווח התדרים של המשבשים האמריקניים, ופיתחו משבשים משלהן אשר יכולים לשבש תדרים בהם משתמשים החיישנים והרדיו האמריקניים," וכן "מערכים גדולים ומורכבים של חיישנים אשר טווחיהם גדולים יותר מכלו אלו של הכוחות האמריקניים."

לאחר שהתחום היה עוד בחיתוליו לאחר מלחמת העולם ה- 2, בה יכלו המשבשים המסורבלים של העבר להפריע לא רק לאויבים, אלא גם לציוד של מדינות חברות, פותחו אמצעי נגד, אשר עושים שימוש במשבשי תקשורת מתוחכמים ובמוץ על מנת לבלבל את מערכות הרדאר של האויב. השלב הבא היה תקופת ה"חמקנים", ובה מטוסי חמקן, תקשורת בעצימות נמוכה וחיישנים פסיביים. לוחמה אלקטרומגנטית נכנסה כעת לשלבה השלישי, כך לפי הדו"ח.

הדו"ח מפרט מספר מכשולים לשדרוג האסטרטגיה האלקטרומגנטית של ארה"ב, בהם העלויות הגבוהות של שדרוג הציוד הצבאי הרב, מכשולים רגולטורים, והאתגרים הנוגעים ליכולת המדינית לעשות שימוש בכוחה באזורים בהם ליריב יש את יתרון הבית.

הדו"ח מעלה מספר הצעות להעלאת יתרונה של אמריקה. בעזרת הצבת רשתות רחבות של חייבים פסיביים, ארה"ב יכולה לרתום את המאגרים הגדולים של כוח מיחשוב לשירותה על מנת להרכיב פרופיל מקיף על תנועת האויב. בעזרת שימוש ביכולותיה הטכנולוגיות, ארה"ב יכולה להנדס אמצעי-נגד יעילים כנגד הטכנולוגיה של האויב. הדו"ח שם דגש על מערכת המפעילות מעט כוח אם בכלל, אשר יכולות לפעול מבלי להפיץ קרינה כמעט, וכך למנוע מהאויב אפשרות לשים את מערכותיהם למטרה.

שתי אזהרות עולות בבירור מהדו"ח. אחת היא שפוקוס אמריקני על נשקים אלקטרומגנטיים עלול להצית מירוץ חימוש גלובלי. מערכות אלו, כאשר יפותחו, עלולות ליפול לידי טרוריסטים אשר יעשו בהם שימוש לצרכיהם ההרסניים. שנית, נראה שאין סוף נראה לעין להגנה אקטיבית. היות ואין דרך לעצור את הנשקים הללו מלבד להרוס אותם באופן ישיר, עלינו להסתמך על ההגנות המוגבלות אשר מספקת לנו אלקטרוניקה מוקשחת. הקשחה, מצידה, היא באופן כללי אפשרות כלכלית רק ליישומים צבאיים וחסרה כמעט לחלוטין מהעולם האזרחי. דבר זה משאיר חלקים עצומים מהעולם חשופים לגמרי למתקפה.