מדינות דרום-מזרח אסיה מבקשות את עזרת ישראל להיערך לטרור

This post is also available in: English (אנגלית)

אריה אגוזי

מדינות דרום-מזרח אסיה פנו לחברות בישראל על מנת להעריך את יכולותיהן במאבק כנגד איום הטרור האסלאמי.

מקורות במזרח אסיה אמרו ל- I-HLS כי המדינות, שבשמן סירבו לנקוב, מחפשות "מגוון רחב" של טכנולוגיות אשר יהיו מסוגלות לענות לבעיות בהולות.

מקור במשרד הביטחון הישראלי אישר כי המגעים אכן הואצו בחודשים האחרונים.

לפי דיווח ברשת CNBC, דרום-מזרח אסיה עומדת בפני סיכונים הולכים וגוברים מהמדינה האסלאמית (דאעש) משום האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בה, אך אסטרטגים מציינים מספר סיבות מדוע האזור לא יהפוך לחממה לטרור.

אחת הסיבות העיקריות היא שבדרום מזרח אסיה אין את הקשרים הלוגיסטים והצבאיים מהן נהנות אירופה ומדינות המזרח התיכון, אשר קרובות יותר גיאוגרפית, אומר ג'זטין הייסטינגס, מרצה בכיר באוניברסיטת סידני.

כמו בחלקים אחרים בעולם, קבוצות הטרור באזור תומכות בעיקר באל-קאעידה ובדאעש. הרשתות המדאיגות ביותר הן במלזיה, בפיליפינים ובאינדונזיה – שם קיימת האוכלוסייה המוסלמית הגדולה ביותר בעולם. בתוך אותן שלוש מדינות, יותר משלושים קבוצות פעילות הכריזו על נאמנותן למנהיג דאעש, אבו בכר אל בגדדי, אומר רוהן גונרטנה, פרופסור ללימודי ביטחון באוניברסיטה הטכנולוגית נניאנג בסינגפור.

בעוד שאותן קבוצות מקומיות הסבו נזק, טווח הפעולה שלהן נותר מוגבל. מלזיה, לעת עתה, אינה מראה סימנים כי הקונפליקט יתרחב לרמה הלאומית, כאשר היעדים של הקבוצות ממשיכים להיות מוגדרים ברמה המקומית בלבד. בפליפינים, ארגון הטרור אבו סיאף לא קיבל על עצמו באופן גורף אמיר אשר יאפשר כיוון מבצעי או ארגוני מוסכם, ורוב המסגרות הקיימות של הארגון מוגבלות כרגע בעיקר לכיסי טרור מבודדים.

באינדונזיה, האיום שמציב הטרור האסלאמי פחת באופן ברור מאז שנת 2000, אך תמיכה במוסד לסדר אסלאמי נוקשה עוד נותרת בעינה ותחת הנסיבות הנכונות, תמיכה זו עלולה ליצור פרץ של פונדמנטליזם ברחבי המדינה.

הערכת היכולות, כפי זו שישראל מתבקשת לבצע, של סביבת הטרור הנוכחית בדרום-מזרח אסיה תידרש לקחת בחשבון את טבעם של תרחישים עתידיים ואת נכונותן של תגובות מדיניות אשר יהיו הולמות להם.