מלחמות סייבר? לא כל כך מהר

מלחמות סייבר? לא כל כך מהר

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מתקפות סייבר הן הזירה בה קרבות מודרניים מתחוללים; מתקפות סייבר צבאיות, כמו אלו אשר בהן רוסיה עשתה שימוש בזמן פלישתה לגאורגיה, או ריגול סייבר פוליטי דוגמת תוכנות שהתגלו בשימוש ה- NSA על ידי אדוארד סנודן. היו גם מתקפות ריגול פוליטי המגובות על די מדינות, כמו אלו בהן נחשדת סין, אשר היו הנושא המרכזי בביקורו של נשיא סין, שי ג'ינפינג, בארה"ב בחודש ספטמבר האחרון.

צורה נוספת של מתקפות, אשר מתרחשות פעמים רבות אך אינה נכללת בשלוש הקטגוריות הללו: מתקפות סייבר אגרסיביות בעתות שלום. בשנת 2012 התגלה כי ארה"ב וככל הנראה ישראל שמו להם למטרה את תכנית הגרעין האיראנית בעזרת מתקפות סייבר: הפעם הראשונה בה מתקפת סייבר גרמה לנזק פיזי בעולם האמיתי. כתגובה למתקפה, איראן פתחה במתקפת סייבר גדולה באוגוסט, 2012 על עראמקו הסעודית, חברת נפט ערבית, ושיחררה וירוס אשר שכפל את עצמו ב- 30,000 מחשבים של החברה, שנזקקה לשבועיים על מנת להתאושש מהמתקפה.

עם זאת, אין אלו תמיד מדינות אשר יוזמות את מתקפות הסייבר. פושעים והאקרים המונעים מתוך אידיאולוגיה כמו גם גורמים קיצוניים, גם הם עורכים מתקפות, דוגמת אלו אשר נעשות על ידי קולקטיב ההאקרים "אנונימוס" או קבוצת הג'יהאד הרוסית אשר הואשמה בפריצה לרשת חברת התקשורת האנגלית TalkTalk. גם אם מדינה היא מקור המתקפה, המטרה אינה בהכרח מדינה אחרת. מדינות שמות להם למטרה מתקנים ותאגידים, חברות פרטיות ופרטים הקשורים באופן כזה או אחר למדינה.

"השימוש התדיר במתקפות סייבר בעתות שלום מציע הנחה מפתה," כותב פרגוס הנסון, מחבר 'מלחמות האינטרנט: המאבק לכוח במאה ה- 21'. "הן מציעות אמצעי להביע חוסר שביעות רצון שהוא יותר כוחני מהצהרה דיפלומטית, אך אינו מגיע לשליחת טילים על עיר בירה של מדינה זרה." אך הנחה זו, כותב הנסון, היא קצרת-רואי. מתקפות סייבר שכאלו, המיועדות לגרום לנזק פיזי תמיד מעלות את הסיכון הכרוך בחישוב מוטעה. מתקפה על תשתית לאומית, למשל, עלולה להוביל למותם של אנשים, אשר תגרום לאנשי המדינה המותקפת לדרוש תגובה על כך. מצב זה עלול להוביל לתגובה אשר תיתפס כלא מידתית, מה שיגרור שוב תגובת נגד, או אם המדינה התוקפת מזוהה באופן שגוי ולמעשה אינה המדינה שתקפה, היא עלולה לתקוף בחזרה על שום המתקפה חסרת התקדים.

טרם מתייחסים לזירת הסייבר כזירת הקרב הבאה, כפי שרבים נוטים לעשות בשנים האחרונות, יש על מדינה קודם לקבוע את תנאי התנהלות קרבות הסייבר שלה. כיצד יכולה מדינה להיות בטוחה שמאחורי מתקפה עמדה מדינה אחרת? האם כל מתקפה שהיא ראויה לתגובת נגד? מהו קנה המידה לאותה תגובת נגד? מתקפות סייבר צריכות להיבדל זו מזו על ידי המדינה על מנת שלא תשנס מותניה מהר מדי למלחמה – מלחמת סייבר או מלחמה פיזית.