אויבי המלחמה הקרה שוקעים בביצה הסורית
This post is also available in: 
English (אנגלית)
קונסטנטין בודרגין
מזכיר ההגנה האמריקני, אשטון קרטר, הציג בפני הנשיא אובמה תכנית לכניסה קרקעית לסוריה ועיראק. לפי ההצעה, חילות אמריקנים יוצבו בתפקידים קרביים באזור סוריה ועיראק. בהתפתחות זו ישנה כמובן סבירות גבוהה ביותר למגע ישיר בין החילות האמריקניים לחיילי המדינה האסלאמית.
ההצעה ניתנה לאחר ההכרה הגוברת בכך שהאסטרטגיה הנוכחית של ארצות הברית כשלה בהשגת תוצאות מניחות את הדעת, שכן כוחות דאע"ש מחזיקים ברוב השטחים בסוריה ובצפון עיראק.
הצעתו של קרטר קוראת לשליחה של מספר מוגבל של כוחות מיוחדים לסוריה וכן להביא את היועצים האמריקנים לקרבת הפעולות האמריקניות באזור. עד כה, נמנע הנשיא אובמה מהסלמה במעורבותה של ארה"ב בסכסוך האזורי ומטרתו המוצהרת הייתה החזרתם הסופית של הכוחות האמריקניים. כוחות המבצעים המיוחדים אמנם ביצעו מספר פשיטות בתוך סוריה, אך אף לא אחת מהפשיטות הייתה במסגרת תכנית אסטרטגית להצבת הכוח באזור, אלא הן בוצעו יותר כתגובות טקטיות מהירות.
אם תצא התכנית לפועל, מספר קטן של חיילים אמריקניים יוצב בסוריה ועיראק ויעבוד לצד מורדים סורים מתונים, כמו גם עם לוחמים כורדים מהיחידות להגנת העם. שיתוף הפעולה עם אלו האחרונים עלול לבחון את יחסי ארה"ב-טורקיה, זאת לאור הקונפליקט ההולך וגובר בין כוחות הביטחון הטורקים לבין ארגון האח של היחידות להגנת העם – כוח הביטחון לעם (HPG) וקבוצות מיליטנטיות נוספות המקושרות לזרוע הצבאית של מפלגת הפועלים הכורדית. תקריות בין הקבוצה הבדלנית לבין מדינת טורקיה הופכות לרווחות ואלימות יותר ככל שמתקרבות הבחירות במדינה, ובהן נפוצים פיגועים וגיחות צבאיות אשר גובות הרוגים רבים, חיילים ואזרחים, משני הצדדים.
לאחר שהחזירה ארה"ב את סוללת הפטריוט שלה אשר הייתה מוצבת בטורקיה, מהלך זה שלה יוכל ליצור קרע ביחסים התלויים על בלימה ממילא.
"אנחנו לא נימנע מלגבות שותפים למתקפות כנגד המדינה האסלאמית או מלערוך משימות שכאלו באופן ישיר," אמר לאחרונה קרטר בשימוע קונגרס. "בין אם בתקיפה מהאוויר או בפעולה ישירה על הקרקע."
דבריו של קרטר מסמנים מוכנות אמריקנית לשיתוף פעולה עם כל הגורמים אשר יכולים לסייע לה במאבק נגד המדינה האסלאמית – גורמים אשר כוללים גם מיליציות שיעיות בגיבוי איראני הפועלות בעיראק. מעבר לגבול, לעומת זאת, מיליציות שיעיות בגיבוי איראן לוחמות לצידו של הנשיא הסורי בשאר אסד, אשר בתורו לוחם כנגד מיליציות סוניות וכורדיות בגיבוי ארה"ב. הנשיא אובמה ציין בעבר כי על מנת שיהיה סיכוי כלשהו לשלום, אסד מוכרח לפנות את מקומו.
המצב מסובך עוד יותר על ידי הנוכחות הרוסית בסוריה. המתקפות האוויריות הרוסיה, אשר להלכה שמות להן למטרה את המדינה האסלאמית, למעשה תוקפות בני ברית של ארה"ב תוך כדי שהן פוגעות גם באזרחים – על פי דיווחים אזרח אחד על כל שני לוחמים.
לפי משרד ההגנה הרוסי, מאז ה- 30 בספטמבר ועד ה- 22 באוקטובר ערכו מטוסים רוסים 934 גיחות, בהן פגעו ב- 819 מטרות. על אף שהמעורבות הרוסית בקונפליקט עודה בחיתוליה ונותרת מינימלית לעת עתה – שכן חילות קרקע עוד לא נכנסו ללוחמה רצינית – הפצצות כבדות ותכופות מכבידות על מלאי התחמושת ומותחות את הייצור לגבולותיו.
חברת הביטחון הרוסית Tactical Missile Corp הגבירה את הייצור על מנת לעמוד בדרישות הגוברות כשעברה למעגל ייצור בן שלוש משמרות. ייצור טילי אוויר-קרקע מדויקים ופצצות מונחות – אשר נועדו להחליף את פצצות החבית בהן עשה שימוש משטר אסד עד כה – גם הוא הוגבר. יתרה על זאת, חיל הים הרוסי רכש שמונה ספינות משא ממפעילי ספינות טורקיים ורשם אותן כספינות תמיכה ללוחמה על מנת לעמוד בדרישות התובלה.
התערבותה של מוסקבה בקונפליקט בסוריה עלולה להביא לתוצאה בלתי מכוונת ולגרור את רוסיה לביצה וליצור ניכור בקרב מוסלמים סונים באזור כולו, כך אמר סגן מזכיר המדינה האמריקני, אנתוני בלינקן.
פעילות מוגברת בזירה הסורית, כאשר רוסיה ואיראן בצד אחד וארה"ב בצד השני, עלולה להגביר את הסיכון של קונפליקט ישיר בין הצדדים. היחסים בין המערב לרוסיה מתוחים ממילא ומלחמת פרוקסי, אם לא עימות צבאי מלא בין הצדדים, עלולה להתלקח ברגע. לא ארה"ב ולא רוסיה רוצות להפוך למעורבות מדי באלימות, אך בעוד הקונפליקט נכנס לשנתו החמישית, כל השחקניות העיקריות ייאלצו להציג איפוק ושיתוף פעולה, גם אם בשפתיים קפוצות, על מנת להימנע מהסלמה.
