פרטיות מול טכנולוגיה

פרטיות מול טכנולוגיה

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

האם תסכימו לוותר על הפרטיות שלכם בתמורה לחיים נוחים יותר? לפי אופן התנהלות החברה שלנו כיום, נראה שהתשובה היא כן. הסוכנות לביטחון לאומי רשאית להאזין לשיחות האזרחים האמריקנים, ה- Big data מספק מידע אינסופי עלינו לחברות שונות ועוד מגוון דוגמאות רבות המצביעות על כך. בפועל, דווקא כיום אנחנו יכולים ליהנות מרמת פרטיות הרבה יותר גבוה מאי פעם.

לדבריו של רוג'ר ברקוביץ', המנהל האקדמי של מרכז חנה ארנדט לפוליטיקה ומדעי הרוח, ישנם אספקטים רבים בחיינו שתוכננו להרחיק אותנו מן המרחב הציבורי, ודוגמה בולטת לכך הן המכוניות כמערכת התחבורה העיקרית של החברה. מצד שני עולה לאחרונה תופעת "האינטרנט של הדברים", שמראה את נכונותנו להקריב את הפרטיות בשביל עוד קצת נוחות. אין ספק שמקרר אשר יכול לזהות כי קרטון החלב שלנו התרוקן ומיד לאחר מכן להזמין קרטון חדש הוא בהחלט דבר נוח, אך האם זו אינה חדירה לפרטיות שלנו?

אנו משתמשים בטכנולוגיה כדי לשפר את עצמנו, ללמד את עצמנו, לשפר את מה שאנו עושים, אולם בכל רגע נאבד עוד נדבך של פרטיות בחיינו. הטכנולוגיה היא בהחלט אתגר ייחודי בימינו, אולם היא איננה הסיבה היחידה לתופעה זו, אלא שסיבה מרכזית נוספת היא העובדה שפרטיות נתפשת לעתים כמסוכנת, לא דמוקרטית או לא נוחה. המנטרה המוכרת לפיה "אם אין לך מה להסתיר, אין לך מה להפסיד" מיושמת לעתים קרובות כדי להצדיק ויתור על הפרטיות שלנו. יש שיטענו כי רק לטרוריסטים או לפדופילים יש מה להסתיר ולשמור בסוד, אולם במציאות לכולנו יש משהו להסתיר ועל כן לכולנו יש משהו לאבד, אמר ברקוביץ'.

לא כולנו רואים בפרטיות כנושא הנוגד את הדמוקרטיה, אך אלה שכן – מצביעים על הצורך לפקח כל הזמן אחר דמויות ציבוריות. דוגמה בולטת לכך היא פרשת המיילים של הילארי קלינטון, מזכירה המדינה האמריקנית לשעבר. אך בסופו של דבר, כולנו אומרים לעתים דברים שאנחנו לא מעוניינים שיישמעו בציבור.

אולי הגיע הזמן שהחברה שלנו תשקול מחדש את ערך הפרטיות ותנסה להבין מדוע אנו מוכנים לוותר עליו בכזו קלות, גם אם מדובר במידע שנראה לנו כביכול חסר משמעות.

להרשמה לניוזלטר.