שנת 2015 תיזכר כנקודת מפנה בהתפתחות תחום הרובוטיקה בישראל

This post is also available in: English (אנגלית)

אולגה גרוסמן

פרופ' צבי שילר הוא יו"ר האיגוד הישראלי לרובוטיקה, פרופסור במחלקה להנדסת מכונות ומכטרוניקה באוניברסיטת אריאל וראש המעבדה לרובוטיקה ורכבים אוטונומיים.

"אין גבול לשימוש ברובוטים. ניתן ליישמם בכל תחומי החיים, בכל דבר שדורש תנועה", אמר פרופ' שילר במהלך ראיון שעסק בפיתוחים בתחום הרובוטיקה. לדבריו, התחום מתפתח בצעדי ענק בכל העולם, בעיקר בעקבות העניין שהחלו לגלות בו חברות ענק דוגמת Google, Amazon ו-Apple. בישראל, שנת 2015 תיזכר כשנה שבה הוגברו המאמצים לקידום תעשיית הרובוטיקה הישראלית.

רובוטיקה מסתמנת כפתרון לצרכים רבים. למשל, מציאת פתרונות לטיפול באוכלוסיית הגיל השלישי או התמודדות עם העלייה המתמדת בעלות כוח אדם. שילר טוען כי השינויים הללו אינם מתחוללים רק במערב, אלא שגם סין החלה לראות בתחום כאמצעי לפיתוח התעשייה שלה.

באשר לישראל, פרופ' שילר טוען כי היא אחת המובילות בתחום הרובוטיקה ויש לה כמה מוצרים פורצי דרך שהם אייקונים ברמה בינלאומית, בין אם מדובר בתחום הביטחון, הרפואה או התעשייה. "ישנם לא מעט מוצרים ישראליים, אשר כל אחד מהם מוביל בתחומו בעולם, למשל מערכת ה-REWALK, שלד רובוטי העוזר לאדם לקום מכיסא הגלגלים וללכת. ישראל ידועה כמעצמת טכנולוגיה, סטארט-אפ והייטק, ותעשיית הרובוטיקה נשענת על תחומים אלה. משקיעים בחו"ל רואים זאת ומעוניינים להיות שותפים להצלחה זו, כי הם מעריכים את החדשנות והיצירתיות של התעשייה הישראלית".

אולם הבעיה בישראל היא שהשווקים שלה נמצאים מעבר לים ואין לה קשר ישיר אליהם. כל יזם ישראלי צריך להשקיע לא מעט כדי לשווק את המוצרים לשווקים בינלאומיים. לעומת זאת בסין יש שוק מקומי ענק, וכאשר מצרפים את הידע והטכנולוגיה לתוך שוק ענק – זה למעשה החיבור האידיאלי. "זהו מצב win-win גם לישראל וגם לסין," הסביר.

שילר מאמין כי חשוב לפתח מוצרים שמשפרים את איכות החיים ומסייעים בחיי היומיום, למשל עבור אוכלוסיית הקשישים. "יש להשתמש בטכנולוגיות הרובוטיקה כדי לעזור לאנשים שזקוקים לעזרה זו." דוגמה לכך היא "המדרגון", הליכון שיודע לטפס במדרגות ללא מאמץ מצד המשתמש, שפותח באוניברסיטת אריאל . פתרון רובוטי נוסף הוא רובוט שמסייע בכניסה וביציאה מן האמבטיה. מוצרים אלה מיישמים את המושג "רובוטוב" אותו מקדם פרופ' שילר בין תלמידיו.

בעתיד, הוא מסביר, "רובוטי שירות" צפויים להוות חלק הארי בתחום. בשוק העבודה ובתעשייה ישנם אנשים שעושים פעולות מכניות, דוגמת סחיבת משאות כבדים, אך אין סיבה שרובוט לא יחליף את האדם בפעולות פיזיות שכאלה ויפתור אותו מהקושי וסיכונים בריאותיים. "כך אנשים יעברו בהדרגה מעבודות פיזיות לעבודות שעושות שימוש ביכולת החשיבה שלהם".

ומה לגבי הסכנות שברובוטיקה? "טכנולוגיה מביאה עמה לא רק קדמה ויעילות, אלא שהיא יכולה להיות מסוכנת אם אינה מיוצרת נכון או אם משתמשים בה למטרה לא נכונה. זה נכון גם לגבי כלי נשק", אמר שילר. "במצבי קיצון אפשר שהטכנולוגיה תגרום לנזק, אולם החיים שיינצלו בזכותה, כמו במקרה של רכבים אוטונומיים, יהיו רבים יותר מאשר אלה שייפגעו".

אז האם הרובוטים הולכים להפוך אותנו לעצלנים יותר? פרופ' שילר חושב כי הרובוטים יבצעו במקומנו את המשימות שאין לנו חשק לעשות לאחר יום עבודה ארוך ויפנו לנו זמן איכות למשפחה ולמנוחה.  

להרשמה לניוזלטר.