טכנולוגיות חדשות לצוותי מגיבים ראשונים

This post is also available in: English (אנגלית)

אולגה גרוסמן

בשנים האחרונות מתמקדת הטכנולוגיה במתן כלים טובים יותר למגיבים ראשונים בתנאים שונים ובזירות שונות.

כנס שנערך בשבוע שעבר בבית חיל-האוויר ואורגן על ידי סיב"ט (משרד הביטחון), המשרד לביטחון פנים וקרן בירד, עסק בנושא חידושים בתחום מגיבים ראשונים. במהלך הכנס התייחס ראש אגף המבצעים של מערך הכבאות, טפסר בכיר איל כספי, לשינויים בצרכים ובשירות שנותנת מדינת ישראל לתושביה במהלך השנים האחרונות בתחום הכבאות. הפערים שנתגלו לאחר אסון השרפה בכרמל, שאירע בדצמבר 2010, העלו צורך מידי לחפש דרכים לשפר את המענה בתחום זה.

לשם הפקת הלקחים הוקם צוות שהתבקש ללמוד ממדינות אחרות בעולם כיצד הן פועלות ומתמודדות עם סכנת השרפות. כספי סיפר כי הוא נסע, יחד עם גורמים נוספים בתחום, למדינות שונות וביניהן יוון וספרד על מנת  לבחון את הנושא. מאז בוצעו בשנים האחרונות מגוון שינויים במבנה וביכולות מערך הכבאות.

מבין הממצאים שהתגלו בעבודת המשלחת והמטה, נודע כי מדינות המערב הרבה יותר מאורגנות ומוכנות לאירועי שריפה מאשר ישראל, וזאת מבחינת אמצעים טכנולוגיים, כוח אדם וכדומה. אנשי המשלחת הופתעו לראות כי על גבי המערכות הטכנולוגיות של המדינות השונות התנוססה התווית Made in Israel. אם כן, נראה שישראל חזקה מאוד בפיתוח, בייצור ובהתקנה של מערכות בחו"ל, אולם שכחה לדאוג גם לעצמה. פער נוסף שהתגלה קשור במספר לוחמי האש במדינה. בעוד שבמדינות מערביות ישנו לוחם אש אחד על כל 1000 אזרחים, הרי שלמדינת ישראל ישנו כבאי אחד בלבד על כל 6000 אזרחים, ולמעשה נתון זה רלוונטי יותר לערי המרכז, כאשר בפריפריה בוודאי הפער גדול יותר.

לאחר גילוי הפערים בוצעו, כאמור, מגוון שינויים במערך הכבאות הישראלי. למשל הושם דגש נרחב יותר על תיאום בין הגופים האופרטיביים – פיקוד העורף, המשטרה ואחרים. זאת ועוד, הוספו מספר תחנות כיבוי, כך שמספרן גדל מ-115 תחנות ל-134, מה שאפשר לצוותי המגיבים להגיע במהירות גבוהה יותר לזירת האירוע. כך ירד זמן הגעתם למקום מ-17 ל-10 דקות. גם הכלים התחדשו בשנים האחרונות – ישראל רכשה 134 רכבי כיבוי נוספים והצטיידה ב-14 מטוסי כיבוי. בעתיד יתווספו גם שישה מסוקים כהשלמה לכוח אווירי זה. לעומת זאת הפער מבחינת היקף לוחמי האש עודנו טעון שיפור, על אף מערך המתנדבים הקיים.

מעבר לכך, כיום ישנם כמה אתגרים מרכזיים הניצבים אל מול מערך הכבאות בישראל – האיום הרקטי, גורדי השחקים, התווך התת-קרקעי ואסונות טבע. האיום הרקטי על ישראל התעצם בצורה משמעותית בשנים האחרונות והעורף עדיין נותר הצלע החדשה במדינה. יש צורך לאפשר חיי שגרה במקרה של תרחיש רקטי, והדבר כמובן תלוי בתפקוד הגופים המגיבים – משטרה, צוות כב"ה ומד"א. בנוסף אנו מזהים קשיים משמעותיים עבור צוותי כיבוי המגיעים לפעול בזירות של גורדי שחקים ובתווך התת-קרקעי. הבעיה נובעת בין השאר מן הקושי לאתר את האנשים במקומות בתווך התת-קרקעי, למשל חניונים, אשר תנאי הקליטה בהם רעועים. רק כדי לסבר את האוזן, המבנים בישראל מגיעים כיום לגובה של למעלה מ-200 מטר וחניונים יכולים להיות בעלי שבעה מפלסים מתחת לקרקע.

לסיכום, למרות השיפור שחל כיום ביכולותיה של ישראל בתחום הכבאות, עדיין נדרשים מענים טכנולוגיים ואנושיים. צריך שאזרחי ישראל יהיו בטוחים כי במקרה שפרצה שריפה, לא משנה אם בגובה רב או מתחת לפני הקרקע – יהיה מי שיחלץ אותם, וכמובן שהכבאים שלנו יחזרו בריאים ושלמים לביתם.

להרשמה לניוזלטר.