איך מפחיתים את רמת הפשע באמצעות טכנולוגיה?

This post is also available in: English (אנגלית)

לונדון, בריסטול ומילטון קיינס הן רק אחדות מהערים פורצות הדרך במהפכת 'העיר החכמה' והן כבר מיישמות יוזמות דוגמת חיבור עירוני לרשת אלחוטית וחנייה חכמה.

עיר חכמה היא עיר הדואגת לשיפור השירות לתושב תוך התייעלות וחסכון במשאבים, וזאת באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, שיפור ניהול השירותים הציבוריים, המרצת פיתוח עירוני ושיפור חיי האזרחים על ידי קישוריות ושירותים רלוונטיים. עם אימוצו הנרחב של האינטרנט של הדברים (IoT) לא ייקח זמן רב עד שנראה יותר ויותר יוזמות חכמות מיושמות ברחבי העולם המודרני, שיספקו אינספור שירותים, כדי לשפר את החיים בעיר. עם זאת עלינו להיות זהירים, שלא להתבלבל בין שני מושגים – 'עיר חכמה' ו'עיר בטוחה'.

אז מהי בעצם עיר בטוחה? פרויקטים של עיר בטוחה מתמקדים בשיפור הבטיחות של האזרחים. דוגמא לכך היא הפעילות של חברת 'תאלס' במקסיקו סיטי. באמצעות איסוף מודיעין ומיזוג תקשורת, מערכת טלוויזיה במעגל סגור (CCTV) טלפונים ציבוריים ועוד, הצליחה, 'תאלס' לסייע בהפחתת הפשע ב-22 אחוזים בתקופה של שלוש שנים והשיבה לבעליה מכונית אחת מתוך כל שתיים שנגנב.

עכשיו כשהבהרנו מהי עיר בטוחה נעבור לעיר חכמה. דוגמא לשירותים שמציעה העיר החכמה הם תחבורה ציבורית משופרת ותשתיות חכמות. למשל מאז העיר החכמה סנטנדר שבספרד התקינה 12,500 חיישנים באזור העיר התחתית כדי למדוד הכל – החל מכמות הזבל בפחים וכלה במספר מקומות החנייה הפנויים. אפילו הוצבו בה חיישנים על מוניות, שיפקחו על רמות של זיהום אוויר וצפיפות של תנועה בכבישים.

אבל האם 'בטוח' משמעו בהכרח 'מוגן'? האקרים ואפילו טרוריסטים יכולים לראות במערכות העיר החכמה כמטרה מושכת בשל שפע אפשרויות התקיפה החדשות שהן יצרו. האיומים בכך מאוד מוחשיים ועלינו ללמוד לסמוך על השירותים שתספק לנו העיר החכמה והבטוחה, ממש כפי שהבנקים קיבלו את האמון שלנו בזכות אמצעי האבטחה השונים בהם הם נוקטים. על כן דרושה תשומת לב קפדנית בכל היבטי הביטחון של השירותים המסופקים על ידי ערים אלה, כולל הגנה על התשתית הפיזית וביטחון סייבר.

בכל מקרה, חשוב להבין את היקף אתגרי האבטחה הצפויים ביישום יוזמות העיר החכמה והבטוחה. בוודאי אין מערכת שלא ניתן לפרוץ, אולם בכל זאת חשוב להגיע לרמת סיכון ביטחוני המתקבלת על דעת האזרחים.

גם ישראל לא נשארה מאחור בתחום זה, ודוגמאות לכך הן אפליקציית "צבע אדום" המספקת התראה מפני רקטות, ואפליקציית Moovit המדווחת על מיקומה של התחבורה הציבורית בעיר בזמן אמת. נקווה שבעקבות הצלחות של אפליקציות אלה ישכילו הגופים הציבוריים לאמץ את גישת המידע הפתוח והזמין ולרתום את המפתחים המוכשרים ואת ההיי-טק הישראלי להמשיך ולחדש פתרונות חכמים יותר לשיפור חיי התושבים במדינת ישראל.

להרשמה לניוזלטר.