בן אדם מול רובוט – הספירה לאחור?
This post is also available in: 
English (אנגלית)
אריה אגוזי
זו נקודת מפנה בהיסטוריה. עולם חדש. בני אדם מול רובוטים.
המזרח התיכון הפך להיות "מעבדת מלחמה", אחת מהגדולות בעולם. המלחמות המתנהלות באזור מעמידות למבחן המציאות מערכות כלי נשק חדשניים רבים כמו מערכות אוויריות בלתי מאוישות. ההתפתחויות באזור שוללות את התקווה שהמעבדה תיסגר בעתיד הקרוב, מה שמותיר אותנו עם הפוטנציאל לעקוב אחר הטרנדים שיהפכו לחלק מהותי בכל מלחמה עתידית באזור וככל הנראה גם באזורים אחרים בעולם.
שאלה אחת העולה מהניסיון לאמוד את מאמציהם של אותם "מדעני מלחמה" נוגעת לתפקיד הממלאים בני אדם במבצעים קרביים על היבשה, באוויר ובים. האם יוכל רובוט – מכונה, גם אם מתוחכמת ביותר – לבצע משימה כפי שהיה מבצע אותה בן אדם מאומן? התגובה הראשונית לשאלה היא: לא. אך ממבט נוסף סביב, התשובה השלילית הולכת ונחלשת.
המערכות האוויריות הבלתי מאוישות אשר טסות בגובה רב בשמי המזרח התיכון הן אוטונומיות במידה מפתיעה. ארבע לחיצות על עכבר המחשב בתחנת הקרקע של המערכת האסטרטגית של הכטב"מ החדש מסוג "איתן" (הרון TP) של חיל האוויר הישראלי גורמת לפלטפורמה העצומה, עם מוטת כנפיים של בואינג 737, לצאת בעצמה מההאנגר, להגיע לסף מסלול ההמראה ולהמריא. הטיסה לאזור המיועד גם היא אוטונומית.
בעוד הרובוטים בשמיים עושים את עבודתם לאורך גבולות ישראל ומעבר להם, הם לעתים "מדברים" עם "קרובי משפחה": רכב קרקעי בלתי מאויש אשר פותח על ידי חברה בשם G-nius, פרי שיתוף בין התעשייה האווירית לאלביט מערכות אשר חולק עם הכטב"מים של שתי החברות מערכות תקשורת אוטונומיות.
ההרמוניה הגדלה בין פלטפורמות בלתי מאוישות שונות מאפשרת לבחון את תפקידן של אותן פלטפורמות קרביות במזרח התיכון, היכן שקרב בעצימות נמוכה יכול להפוך ברגעים ספורים למלחמה כוללת.
קרבות בעצימות נמוכה מוזכרים בד בבד עם מה שנקרא נזק משני. האם אותן פלטפורמות, חלקן קטלניות עד מאוד, אמינות דיין על מנת לפעול בשטחים מאוכלסים צפופים? הצבאות הולכים לכיוון זה, אך באטיות רבה. האמון במערכות ייאלץ להיבנות בהדרגה. מבחינה טכנית, מומחים טוענים שאפשר לעשות שימוש בפלטפורמות קרביות בלתי מאוישות מבלי שיצוצו בעיות הקשורות לכך שהמשימה מבוצעת על ידי כלים אוטונומיים בניגוד לבני אדם. הלך הרוח עדיין אינו בשל אמנם, אך הוא הולך לכיוון של שימוש במערכות בלתי מאוישות בקרב. ישראל מעולם לא הגיבה לדיווחים מעזה על מערכות בלתי מאוישות חמושות בטילים המבצעות תקיפות ממוקדות, אך מומחים מעריכים שכעת, כשהעולם כולו נע לכיוון לוחמה בעזרת כלים אוויריים בלתי מאוישים, ישראל – יצרנית מובילה של מערכות בלתי מאוישות – לא נשארת מאחור.
