חדשנות טכנולוגית בשימוש הרפואה במצבי אסון

חדשנות טכנולוגית בשימוש הרפואה במצבי אסון

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

הכנס לכוחות מיוחדים ממשיך למשוך תשומת לב רבה של מומחים מכל העולם וכן של העיתונות הבינלאומית.

פרופ' פיני הלפרן, מנהל המחלקה לרפואת חרום במרכז הרפואי בתל אביב אמר בהרצאתו הבוקר, התייחס לשימוש בטכנולוגיה בכדי לשפר את הטיפול באנשים לאחר אסונות. תפקיד

הרופאים, הוא סיפר, הוא למצוא את הנפגעים במצבים כאוטיים לאחר אסון, כשאין תקשורת, ולסווג אותם לפי רמת הפציעה ובכך להחליט במי לטפל ראשון.

לפיו, עולות בעיות רבות הקשורות למידע:

  • לאנשים רבים יש מידע אותו הם מעבירים אותו הלאה באמצעות המכשירים הניידים שלהם.
  • המידע מגיע בצורות שונות.
  • מידע חשוב נמהל יחד עם לא חשוב.
  • המשתמשים במידע נמצאים תחת לחץ.
  • בשל כמויות המידע העצומות נוצרה בעיה של איך לנהל את המידע המגיע.
  • האינטרנט והשימוש במידע המגיע ממנו הוא מעולה ויעיל אך רק במידה ואפשר להוציא את העיקר מכלל המידע.
  • יש המון אתרי אינטרנט המספקים מידע בזמן אמת. בכדי להשתמש במידע מהאינטרנט בזמן אמת צריך לוודא ששטף המידע לא ייפסק בשל תקלות חשמל ורשת אינטרנט. מד"א, למשל, יודע לייצר מערכות WIFI סלולריות בזמן אמת באמצעות כטב"מים וכלים אחרים.

הטכנולוגיה מתפתחת, בין היתר, לכיוון שיאפשר ניהול מידע נוח ויעיל יותר. המידע שבאמצעותו מסווג הרופא את הפצועים יהיה בעתיד באמצעות מערכת ביומטרית בין היתר. מפותחות גם מערכות מתקדמות למציאת פצועים בזמן אמת. דוגמא נוספת היא פיתוח של נאס"א: מערכת שמסוגלת לאתר דופק ונשימות דרך קירות של 6 מטר. אך המערכות הללו אינן מושלמות כיוון שהם פותחו ע"י איש מכר ולאו דווקא איש רפואה שיודע מה הוא צריך בשטח.

שימוש ברובוטיקה בניהול אסונות תופס מקום מרכזי. כוחות ההצלה למדו זה מכבר שאין דרך לנהל אסון מבלי להכניס רובוטים פנימה. גם הטיפול הרפואי מתקדם באמצעות הטכנולוגיה, למשל צווארון מיוחד שמחזיק את צוואר הפצוע באופן טכנולוגי.

הלפרן אומר שעדין ישנו פער גדול בין הרעיונות של מפתחי המוצרים לבין הצרכים של הצוות המחלץ והמטפל בשטח אשר עדיין אינם ממולאים כראוי.

עם זאת, יש שימוש נרחב בטכנולוגיה לכוחות הביטחון וההצלה. למד"א יש רכבים עם מצלמות שעולות על תורן ומשדרים לאחור לפיקוד. וידאו בזמן אמת גם הוא כלי חשוב ביותר למנהל אירוע בחדר מיון למשל בכדי שיוכל להתכונן היטב לקראת הפצועים. כמו כן הוא יוכל, מתוך חדר המיון, לייעץ לצוות בשטח שהוא מורכב ברובו מפרמדיקים וחובשים ולאו דווקא רופאים. באסון בנפאל, למשל, היה שימוש מסיבי בכטב"מים. לישראל יש את מערכת לניהול פצועים בשם "אדם" שפותחה בישראל והיא המדינה היחידה בעולם שעושה שימוש במערכות כזו. כמו כן, למד"א יש GPS על אמבולנסים וחיישנים על אנשי הצוות וכן מצלמות רבות.

קיים מפרט מאד רחב ומפורט מה הדרישות שיש לאנשי השטח מכטב"מים ומשאר הפיתוחים. המפתחים צריכים לפעול לפי אותן דרישות בכדי למלא את הצורך באופן המיטבי. באירועי אסון יש כאוס עצום של מידע הנוגע לטיפול רפואי. טכנולוגיה ייעודית ומכוונת פתרון לבעיות הייחודיות העולות בטיפול רפואי באסונות תוכל לסייע ואף לפתור את הכאוס הזה.