האח הגדול עם מבטא בריטי

This post is also available in:

הזכות לפרטיות או האינטרס הכללי לשמירה על ביטחון הציבור – מה גובר על מה במקרה שמתקיימת התנגשות בין השניים? לאחר שכשל פעמים מספר בעבר, הממשל הבריטי מנסה שוב להעביר חוק בפרלמנט אשר יגדיל את סמכויותיהן של סוכנויות הביטחון הפועלות בשירות הוד מלכותה. החוק יאפשר לרשויות המוסמכות לכך לנטר באופן מעמיק יותר את התקשורת הפרטית של אזרחי המדינה, ביניהם תכתובות דואר אלקטרוני, שיחות טלפון ומסרונים, ללא כל חשד מקדים וללא מגבלות.

החוק, שכבר זכה לכינוי "אמנת המציצן" בפי מבקריו, מתקבל בהתנגדות עזה בקרב אנשי אקדמיה ומשפט. פרופסור מייק ג'קסון, מומחה ל-IT ולביטחון סייבר מאוניברסיטת ברמינגהאם סיטי הבריטית, טוען כי הלכה למעשה, החוק יעניק לכל האזרחים מעמד של חשודים פוטנציאלים אלא אם הוכח אחרת, שכן הוא יחייב את חברות הסלולר וספקיות האינטרנט לאגור מידע אודות כלל המנויים ולא רק אלו החשודים במעשים פליליים כלשהם. עוד הוא סבור כי החברות יהיו חייבות לפתח תשתית מתאימה שתוכל לעמוד בכמויות המידע העצומות שעתידות להיות מאוחסנות בה בסדר גודל של שנה לפחות. כיום ישנן אפליקציות המאפשרות לאזרח להצפין את התקשורת בינו לבין חבריו, אך פרופסור ג'קסון משער כי החוק יחייב את המפתחים להגביל את מידת ההצפנה עד לרמה מסוימת שתאפשר לממשל לחדור אליהן במקרה הצורך. העניין מטריד אותו מאד מאחר ועובדה זו תאפשר לא רק לממשל לפרוץ ולשים ידו על המידע אלא גם האקרים יוכלו לבצע את זממם.

כאמור, בין היוצאים נגד החוק נמצאים לא רק אקדמאים אלא גם אנשי משפט. כריס ווטסון, משפטן המתמחה בענייני הטכנולוגיה, מדיה וקומוניקציה, טוען כי החוק טומן בחובו סכנה גדולה. הוא גורס כי החוק יאפשר לממשל לבצע ככל העולה לרוחו באמתלה של אינטרס לאומי וביטחון המולדת, וזו מבלי שתהיה שקיפות מלאה למול האזרח למעשיו ולסיבותיו של הממשל לבצע פעולות אלו.

תגובת השלטונות הבריטים לחששות המועלות בהקשרה של "אמנת המציצן" היא שהדבר הכרחי כדי להגן על חיי האזרחים, אך נשאלת השאלה איפה עובר הגבול בין הצורך להגנה על שלום הציבור לבין הזכות לפרטיות. נראה אפוא כי בהקשרו של דיון זה השיח הציבורי עתיד להתגבר ולהתלהט פי עשרות מונים.