האם ישראל תשמור על מקומה בשוק המל"טים?

האם ישראל תשמור על מקומה בשוק המל"טים?

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

7145662_mשוק המל"ט משתנה במהירות: מצד אחד, הביקוש גדל, אולם מצד שני, גם "הכללים" משתנים.

כליי טייס בלתי מאוישים (כטב"מ) הפכו פריט חיוני כחלק מ"רשימת הרכש" של מדינות שונות.

על פי נתונים מהמכון הבינלאומי משטוקהולם לחקר השלום (SIPRI), הפופולאריות של כטב"מים שהועברו בין המדינות גואה ממש; לראיה – בין השנים 2010 ל-2014, בוצעו 439 עסקאות כטב"מ, זאת לעומת 322 עסקאות בחמש השנים שקדמו לכך.

על פי הדו"ח, ישראל היא יצואנית הכטב"מים הגדולה ביותר. בין השנים 2010 ל-2014, הועברו 165 יחידות למדינות ברחבי העולם. ארה"ב הגיעה למקום שני ביצוא כטב"מים, עם (132), ואחריה איטליה (37).

מאז 1985, היווה חלקה של ישראל את החלק הגדול (60.7%) מתוך ייצוא הכטב"מים העולמי. על אף המהלך הסיני ליצוא מל"ט חמוש, סיפקה סין רק 0.9% מכלל הייצוא העולמי בעשרות השנים האחרונות.

האם ישראל מסוגלת לשמור על מעמדה כיצואנית הכטב"מ העולמית? זו לא תהיה משימה קלה.

למאבק המתקיים בין שני יצרני הכטב"מים הישראליים הגדולים ישנן השפעות מרחיקות לכת על התחום. בשנה שעברה, משרד הביטחון הישראלי חזר בו ממתן היתרי היצוא לפולין, על ידי שני יצרני הכטב"מ הישראליים הגדולים – התעשייה האווירית (תע"א) ואלביט מערכות.

ההחלטה התקבלה לאחר מאבק בין שתי החברות הישראליות שהביאו להתפטרותו של סגן שר הביטחון הפולני, Waldemar Skrzypczak.

על-פי פרסומי העיתונות הפולנית, נאלץ סגן שר הביטחון הפולני להתפטר בשל סיבות פנימיות, אולם התחרות חסרת השליטה בין אלביט מערכות והתעשייה אווירית על מכירת המל"ט לצבא הפולני, היוותה את אחד הגורמים שהביאו להתפטרותו.

בחודשים האחרונים, מאז הוגשו ההצעות הראשוניות, תרים אנשי משרד ביטחון הישראלי אחר פתרון "יצירתי", זאת תוך קיום מגעים עם עמיתיהם הפולנים.

המציאות החדשה באוקראינה הפכה ברורה למדי בשנה שעברה, בעוד משרד חוץ הישראלי אסר על מכירת כטב"מים למדינה, זאת על מנת למנוע כל השפעה שלילית על יחסי ישראל-רוסיה.

עם התעצמות העימות המזוין בין רוסיה ואוקראינה, הביעה אוקראינה את הצורך הדחוף בסוגים מסוימים של כטב"מים מתוצרת ישראלית. בפגישות המשא ומתן, הגיעו האוקראינים להבנות מתקדמות, לפחות מול אחד מהיצרנים הישראליים.

הצעד שנקט משרד החוץ הישראלי נבע ממאמציה של ישראל שלא "להתגרות" בשלטון במוסקבה.

בשנים האחרונות, הפעילה ישראל לחצים על מוסקבה שלא למכור מערכות נשק, ובעיקר טילי קרקע-אוויר מתקדמים, לאיראן וסוריה.

אלו הן שתי דוגמאות בלבד, המוכיחות כי מספר הכטב"מים מתוצרת ישראל המיוצאים למדינות זרות, אינו תלוי רק באיכותם ובמחירם.

לפני שבועיים בלבד, קיבלו גרמניה, צרפת ואיטליה את ההחלטה ליזום תכנית לפיתוח מל"ט MALE (Medium Altitude Long Endurance) משותף.

החלטה זו כמעט והביאה לטריקת דלת בפרצופה של התעשייה הישראלית, שקיוותה למכור מל"טים למדינות אלו.

ניתן לומר, כי אין מנוס מישראל לשקול את המצב המורכב בו היא נמצאת ולבצע חשיבה מחודשת.