מערכות זמן אמת , דרישה גוברת לכח עיבוד

מערכות זמן אמת , דרישה גוברת לכח עיבוד

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

19122177_mמערכות זמן אמת הן תוכנות וחומרות שחייבות לפעול על פי סדר פעולות מסוים מבלי לסטות ממנו. לעומת המחשב הביתי שיכול להחליט מיוזמתו להפעיל עדכונים באמצע עבודה על מסמך חשוב, במערכות של בטחון המדינה ומערכות צבאיות אין מקום לחוסר ודאות לגבי סדר הפעולות וסד הזמנים שניתן לכל פעולה. מערכות אלה עוסקות גם בקבלת מידע, גם בניתוחו וגם בביצוע פעולות על בסיס האלגוריתם שנקבע לה כדי שתוכל להשפיע על הסביבה בחזרה. עם ההתפתחות הטכנולוגית והיכולת לעבד יותר ויותר סוגי מידע, מתנהלת בשוק מערכות זמן האמת תחרות עזה על איכות המעבדים, שתפקידם לקבל את המידע, לעבד אותו ולהוביל לפעולה.

"אנחנו מזהים דרישה הולכת וגוברת של כוח עיבוד", מסביר רפי חורש סמנכ"ל מכירות של Aitech, "השוק הצבאי ושוק בטחון המולדת עוברים ליישומי עיבוד תמונה ורדארים שצורכים הרבה כוח עיבוד. האתגר הנוסף שלנו הוא לאפשר למעבד לעבוד באופן אופטימלי ועדיין לפזר את החום במערכת ולהגן על המעבד מאבק בתנאים בלתי משרדיים בעליל". אתגר נוסף שעומד בפני החברה הוא אספקת מערכות בעלות אורך חיים ממושך. "הלקוחות שלנו, בעיקר בתחום המערכות האוויריות ומערכות הבקרה, מעוניינים במערכות שיחזיקו מעמד לאורך שנים ושהם לא ייאלצו להחליף את המעבד בכל שנה או שנתיים", אומר חורש, " אנחנו נדרשים להעניק תמיכה במשך 15 שנים ולכן יש אינטרס משותף לעבוד עם מעבדים חזקים במיוחד".

לשם כך פיתחה החברה סדרה חדשה של כרטיסי מעבד, המבוססים על המעבדים החדשים של חברת פריסקייל מסדרת QorIQ T4 "לפי פריסקייל, זהו המעבד החזק ביותר שיש בשוק ואנחנו מציעים אותו בווריאנטים של שתיים עשרה, שמונה וארבע ליבות", אומר חורש, "בנוסף, פריסקייל אומרים שלסדרה הזאת ביצועים טובים יותר פי 4 משל הסדרה הקודמת. כל ליבה מכילה שתי ליבות וירטואליות כך שהכרטיסים כוללים בעצם עד 24 ליבות וירטואליות והמוצרים מבוססים על טכנולוגית 28nm, האצת חומרה וניהול חלוקת כוח. "כל המוצרים בפורמט  VME ו- VPX ולראשונה אנחנו יוצאים גם עם גרסא מסחרית לשוק התעשיתי, למערכות בקרה, מערכות אנרגיה וכן מתאימה לשוק הימי", מוסיף חורש.

חידוש נוסף שמציעה Aitech למערכת ההפעלה של הסדרה החדשה. "אנחנו נתקלים בדרישה הולכת וגוברת לעבוד על בסיס לינוקס", מבהיר חורש, "הלקוחות רוצים להיות מסוגלים לפתח תוכנה על הלפטופים שלהם ולהעביר אותה בקלות לשימושים צבאיים ושל בטחון המדינה". לדבריו, העבודה על בסיס לינוקס איננה שקולה לעבודה על קוד פתוח. "לינוקס היתה אמורה להיות חופשית לגמרי, זה לא ממש המצב", אומר חורש, "אבל עדיין מדובר במערכת הפעלה יותר זולה בעולם שבו התחרות רק הולכת וגוברת".