חיישני מעקב מאריכי חיים

חיישני מעקב מאריכי חיים

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

חיישנים תת-מימיים
חיישנים תת-מימיים

אורך חיי הסוללה היה תמיד גורם מגביל בהפעלת חיישנים. כוחות צבא שונים השקיעו עשרות שנים בחיפוש אחר דרכים לאסוף מידע באתרים רגישים, אליהם לא ניתן לשלוח חיילים, כשהשיטה המועדפת היא שימוש בחיישנים זולים, אותם ניתן להשאיר בשדה הקרב הרבה לאחר שהחיילים עזבו. דוגמא רלוונטית: 1,500 חיישני הקרקע אותם ביקש הפנטגון לאחרונה עבור הגבעות ושדות הקרב באפגניסטן.

הבעיה היחידה עם השיטה הזו היא אורך החיים הקצר יחסית של סוללות החיישנים. אך לא עוד: על פי Defense One הסוכנות למחקרים מתקדמים, DARPA, הודיעה אתמול על תוכנית הנקראת Near Zero Power RF and Sensor Operations או N-ZERO. התוכנית תתמקד בבניית רשת חיישנים עם יכולות אבחנה.

החיישנים המתוכננים יהיו מסוגלים להבחין על מה להתמקד ומתי. תהיה להם, על פי DARPA, יכולת עצמאית לאבחן תדרים ספציפיים "כמו נוכחות של סוג מסויים של כלי רכב או של תדר רדיו מסויים."

מנהל התוכנית Troy Olsson הסביר שאחת מן המטרות היא לייצור את היכולת 'להעיר' את החיישן מרחוק דרך שימוש בסיגנל מסויים. תוכנית N-ZERO תעשה שימוש בחיישנים הצורכים רק 10 ננו-וואט כשהחיישן נמצא במצב "רדום אך מודע". 10 ננו-וואט הם רמת הצריכה של סוללת שעון רגילה כשהיא אינה בשימוש, ובערך אלפית מרמת הצריכה של חיישן רגיל.

מדובר בטכנולוגיה שיהיה לה תפקיד חשוב בכמה מן התוכניות הנוכחיות והמתוכננות של DARPA, כמו למשל בתוכנית 'המטען הנופל כלפי מעלה', במסגרתה תפוזר רשת חיישנים על קרקעית הים. החיישנים "יישנו" שם עד שיחושו בנוכחות איום ו'יפלו כלפי מעלה' כדי להתקרב אליו. מדובר למשל באבחנה בצוללת. במקרה כזה נוכחות של חיישנים המבחינים בצוללת עשויה לחסוך את הצורך בשימוש בצוללות אחרות לאיסוף מידע על סיכונים תת-ימיים.

ניתן יהיה להשתמש בחיישנים קרקעיים כדי לאבחן מעבר כלי רכב צבאיים את הגבול בעיראק למשל. חיישנים אלו יקושרו נאמר עם כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) חמושים, המחכים עד שיהיה בהם צורך.

ניטור קרקעי עקבי יכול להקטין באופן דראסטי את העלויות של איסוף מודיעין, כולל את הצורך בסיורי כטב"מים ובמעקב מלוויינים.